מדינת ישראל נ' סרגא

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

נסיבות האירוע בהתאם לכתב האישום היו כדלקמן: ביום 11.11.2011, שעה 11:15 לערך, הבחינו שני מתנדבים , במהלך סיור בכביש 20, בנאשם כשהוא נוהג לבדו ברכב משא ומשתמש בטלפון נייד המוחזק בידו הימנית וצמוד לאוזנו הימנית. הם נסעו במקביל אליו תוך שמירת קשר עין והורו לנאשם לעצור.

מטעם התביעה העידו שני המתנדבים. חיים סופר (להלן –סופר), ערך את הודעת תשלום הקנס וזו הוגשה כעדות ראשית (ת/1) בהתאם להוראות סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 והמתנדב מוטי וסרטייל (להלן –מוטי), ערך מזכר (ת/2).

העבירה הינה מסוג ברירת משפט והקנס המוטל עליה הינו בסך של 1,000 ₪.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וניהל הגנתו.

הנאשם העלה מספר טענות. האחת, כי שוחח באמצעות דיבורית, כאשר הטלפון היה מונח על משטח המצוי סמוך לידית ההילוכים. טענה שניה הייתה כי המתנדב שנסע במסלול השמאלי, לא יכול היה ממקום מושבו בניידת, להבחין בו מחזיק טלפון נייד בצדו הימני, נוכח הפרשי הגובה בין הניידת לרכב הנאשם.

עם זאת, לפי גרסת הנאשם הניידת נסעה "לא בנתיב הצמוד אליי, נתיב אחרי" (עמ' 5 לפרוט', ש' 10) ובכך גדלה זווית הראיה שיש לנוסעים בניידת כלפי הנעשה במשאית.

תגובת הנאשם על פי הדו"ח בעת שיוחסה לו העבירה הייתה: "דיברתי בתום לב. אני נוהג 20 שנים ולא ידעתי שיש חוק שאסור לדבר ככה בטלפון." לכאורה, יש בדבריו אלה משום ראשית הודאה. ואולם במזכר שכתב המתנדב מוטי, צוין כי הנאשם אמר כי לא ידע שיש חוק שאסור לדבר בספיקר של הטלפון הנייד.

בעדותו בבית המשפט טען הנאשם לראשונה כי התכוון לרמקול המותקן ברכב, ולא לרמקול המותקן בטלפון עצמו.

אם החזיק הנאשם את הטלפון בצמוד לאוזן ימין, הרי לכאורה לא היה צורך ברמקול מסוג כלשהו. במקרה כזה הנאשם ביצע באופן מובהק עבירה של החזקה ושימוש בטלפון נייד. כזכור, בתגובתו הראשונית הביע הנאשם תמיהה וטען כי לא ידע שיש חוק שאסור לדבר ברמקול של הטלפון הנייד.

תגובתו זו אינה מתיישבת עם טענת התביעה כי הנאשם החזיק את הטלפון בצמוד לאוזנו, והמתנדבים לא פירטו די הצורך מהי השיחה שנוהלה עם הנאשם לאחר עצירת הרכב.

בו בעת אין חולק כי הנאשם שוחח בטלפון בעת נהיגתו. עובדה זו פועלת לחיזוק גרסתה של התביעה.

עם זאת, אני מתקשה לקבוע כי המתנדבים שנסעו משמאל למשאית, הבחינו בכך שהנאשם החזיק בטלפון הנייד בסמוך לאוזן ימין.

משכך, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להכריע בין הגרסאות הסותרות, ולפיכך אזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י"ד סיון תשע"ג , 23 מאי 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: