מדינת ישראל נ' סראחנה(עציר)

החלטה

עניינו של המשיב נדון בהחלטה קודמת שנתתי ביום 28.8.11 שבגדרה הוריתי על הארכת מעצרו עד למתן תסקיר מעצר בעניינו. לא אשוב על הדברים שפורטו שם באשר לעבירות המיוחסות למשיב, לראיות ולעילות המעצר אלא אעיר כי נקודת המוצא להחלטה זו היא כי יש ראיות לכאורה אף שבא כוח המשיב לא אישר במפורש את קיומן אך למעשה לא העלה טענה בקשר להן בישיבה הקודמת וגם לא בישיבות שלאחר מכן.

כפי שפורט בהחלטה הקודמת מצאתי כי מתקיימות במקרה זה עילות מסוכנות וחשש ההימלטות וזאת למרות שמדובר בעבירת רכוש בהינתן נסיבות ביצועה כמפורט שם. באשר לחשש ההימלטות זה מתקיים בהתחשב בכך שאף שהמשיב הוא תושב ירושלים הרי שבפועל הוא מתגורר מחוץ לתחום ירושלים ומחוץ למדינת ישראל.

מתוך תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המשיב עולה כי מדובר במי שהוא בן 24, נשוי ואב שעבד בשיפוצים. אין לחובתו הרשעות קודמות ונשללה מעורבות בפלילים או קשיים בתפקוד. עוד מתרשמת קצינת המבחן מכך שמדובר במעצר ראשון ממושך אשר שימש גורם משברי ומרתיע. באשר לחלופת המעצר שהוצעה התרשם שירות המבחן כי מדובר בחלופה ראויה וכי המפקחים המוצעים יכולים ומתאימים לפקח על המשיב. הקושי היחיד שעולה מהתסקיר וגם התחדד בדיון הוא כי חלופת המעצר אינה בישראל ולמעשה לא ניתן לפקח על כך שהמשיב מקיים את תנאי השחרור.

עמדת המבקשת היא כי בהתחשב בכך וכן נוכח השגותיה לגבי התאמת המפקחים – יש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. המשיב מבקש להורות על שחרורו.

אכן, שחרור המשיב לחלופת מעצר מעורר קושי לא מבוטל כפי שציין בא כוח המבקשת. המדובר בתנאי שחרור שמבוצעים מחוץ לאיזור שבו המשטרה יכולה לוודא כי הם אכן מתקיימים ולמעשה החלופה מושתתת אך ורק על האמון במשיב ללא כל יכולת בקרה.

במצב הדברים הרגיל הייתי נרתע משחרור לחלופה שכזו ואולם מצאתי כי בכל זאת יש מקום להורות על שחרור וזאת בשל הנימוקים הבאים:

א.אף שעבירת הרכוש הנדונה הקימה עילה של מסוכנות עדיין מדובר בעבירת רכוש וככזו ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנה בהתחשב בנסיבותיה בחלופת מעצר.

ב.אין למשיב עבר פלילי מכל סוג שהוא וזו ההסתבכות הראשונה שלו בפלילים. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם נורמטיבי בבסיסו ולכן סברתי בהתחשב בכך ובשיקולים הנוספים כי יש בכך להצדיק מתן הזדמנות ושחרור.

ג.ניכר מהתרשמות שירות המבחן כי השהייה במעצר שנמשכה קרוב לחודש ימים עד עתה נתנה את אותותיה במשיב ולכן יש בסיס להערכה כי בשל כך ימנע המשיב מהפרת התנאים.

ד.הרושם שהותירו המפקחים ובעיקר הסב, שעתיד לשמש המפקח העיקרי, היה חיובי ומאפשר הסתמכות על המפקחים גם אם אין יכולת אמיתית לוודא כי הפיקוח מתקיים.

ה. ניתן להדק במידת מה את הפיקוח בחיוב העמדת בטוחות שיתנו מענה גם לחשש ההימלטות.

7.לאור האמור לעיל מורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

א.המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית המשפחה בדהיישה כאשר בכל עת שהותו בבית הוא ישהה בדירה המשותפת לו ולסב ולא יצא מתחום הדירה. היציאה מהבית תיעשה אך ורק לדיונים בבית המשפט או לחקירה במשטרה.

ב.בכל עת שהותו בבית וכן בפעמים שיצא ממנו למטרות המוגדרות יפקח על המשיב סביו, אחמד סאלם סלים סראחנה (להלן: "המפקח"). המפקח יתחייב להודיע למשטרה בכל מקרה של הפרת תנאי השחרור.

ג.ככל שהמפקח יהיה חייב לצאת מהבית יפקחו על המשיב אמו אנעאם עלי מחמוד סראחנה או אחיו מחמד יוסף אחמד סראחנה, שיתחייבו גם הם להודיע על הפרת תנאי השחרור.

8להבטחת עמידתו בתנאים:

א.המשיב יפקיד סכום של 8,000 ₪. מחצית תופקד כתנאי לשחרור ומחצית תופקד בתוך 36 שעות ממועד השחרור.

ב.המשיב יחתום על כתב התחייבות עצמית בסכום של 5,000 ₪.

ג.כל אחד מהמפקחים יחתום על כתב ערבות בסכום של 5,000 ₪.