מדינת ישראל נ' סקוריק ילנה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין, שניתן בהעדר ביום 1.1.12 , כדין.

למבקשת יוחסה עבירה מיום 11.6.09 בגין נהיגה ברכב בדרך עירונית בה מותרת מהירות 50 קמ"ש במהירות של 74 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, סמל עבירה 6536.

בהחלטה שניתנה בתאריך 20.12.10 על ידי כב' השופטת גילת שלו, המדינה פעלה להסבת הדוח על שם המבקשת.

נוכח העבירה המיוחסת, זומנה המבקשת כדין.

המבקשת טוענת כי לדבריה " לא קיבלה לעולם הזמנה לדיון בתת"ע 5819-11-11 " .

המדינה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי המבקשת זומנה כדין וחתמה על טופס אישור מסירה לדיון.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי שלא להיעתר לבקשה מהטעמים כפי שיפורטו להלן.

בית משפט העליון פסק כי טעות או שיכחה אינם עילה לביטול פס"ד (רע"פ 9142/01, רע"פ 10200/03, רע"פ 3690/03, רע"פ 2349/07).

לגוף הבקשה, בתיק יש אישור הדואר, כאשר בפרטי המסירה צויין " לידי הנמען הרשום " ואף המבקשת חתמה כאמור על טופס אישור המסירה, קמה חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44 א' לתקנות סד"פ.

" הוראות החוק בעניין מתן פסק דין בהיעדר אינן בעלות גוון טכני, אלא בבסיסם עומדים שיקולים מהותיים ביותר. הם נועדו למנוע "מצבים בהם יוכל נאשם לסכל או לעכב את ההליך באמצעות אי התייצבותו בתחילת המשפט או בהמשכו " [עיינו והשוו: רע"פ 9174/09 יעקב בן יששכר נ' מ"י ].

מכל מקום, משלא הייתה התייצבות מטעמים הנעוצים במבקשת, לא יכולה היא לטעון שלא ניתן לה יומו (עיין: רע"פ 9142/01).

אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר. [ עיינו: רע"פ 2584/09, רע"פ 206/10 ].

בניגוד לדעת המבקש, ובהעדר טענת הגנה ממשית לגופו של עניין, לא נראה לי כי קיים חשש כלשהו לעיוות דין , ולכן הבקשה נדחית.

ואולם, לפנים משורת הדין , אם הקנס טרם שולם, ניתן לשלמו ב 4 תשלומים ראשון תוך 45 יום.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: