מדינת ישראל נ' סקודיאקוב

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62 (3), 64.ב (א), 39 (א) לפקודת התעבורה וסעיף 169 (א) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום ביום 12.12.08 נהג הנאשם שיכור לאחר שבדגימת אוויר נשוף שלקחה ממנו נמצא ריכוז של 600 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

2.עיקר המחלוקות בתיק נוגעות לשאלת מיומנות המפעיל, אמינותה של בדיקת הכיול נוכח אי בהירות באשר ל"זהות" בלון הגז אשר שימש לביצוע הבדיקה ושאלת קיומן של אינדיקציות נוספות (מלבד בדיקת הנשיפה) להוכחת שכרותו של הנאשם.

ראיות התביעה

3.מטעם המאשימה העידו שני השוטרים אשר נכחו באירוע.

עד תביעה מס' 1 רס"מ לוי עפר ערך את דו"ח העיכוב ת/1 בו צוין מפי הנאשם כי שתה חצי בירה ודו"ח הפעולה ת/2 בו תיאר העד באופן כללי את הפעולות אשר בוצעו על ידו ועל ידי מפעיל. בחקירתו הראשית אישר תוכן המסמכים. בחקירתו הנגדית העיד כי עיכב את הנאשם בשעה 01:42, בהמשך העבירו לשוטר ניקולאס לביצוע בדיקת הנשיפה והוסיף כי הנאשם לא עישן עובר לבדיקה הגם לא רשם זאת בדו"ח אך הוא מסיק זאת מהאופן בו הוא נוהג לטפל בחשודים במקרים דומים (עמ' 4 ש' 13 לפרוטוקול).

4.עד התביעה מס' 2 רס"מ ניקולאס ערך את כתב האישום וההזמנה לדין שם נרשמו גם נסיבות המקרה (ת/3), דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעו ינשוף בו צוין כי הנאשם לא שתה, לא אכל, לא הקיא 15 דקות לפני הבדיקה וכן לא עישן 5 דקות לפני הבדיקה (ת/4), ביצע את בדיקת הנשיפה וחתם על פלטי הינשוף (ת/5), ביצע בדיקת כיול(ת/6), ערך דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות הכולל שיחה ראשונית והתרשמות, בדיקת נשיפון, מבחן ביצוע, טופס תחקור חשוד ודרישה להיבדק בבדיקת נשיפה (ת/7). באמצעות העד הוגש עותק מדף מיומן הכיול של המכשיר (ת/8). בחקירתו הנגדית אישר כי אינו זוכר את האירוע הספציפי ומעיד על פי המסמכים שערך. העיד כי הוא זה שעיכב את הנאשם, ביצע את בדיקת הנשיפון, המתין עמו עד לביצוע בדיקת הנשיפה וכי הנאשם לא הועבר אליו משוטר אחר לצורך ביצוע הבדיקה (עמ' 6 ש' 18 לפרוטוקול). עוד העיד כי הנאשם לא עישן עובר לבדיקה. אישר כי בין שתי הנשפיות התקינות היתה נשיפה אחת פסולה ובהקשר זה שלל את הטענה כי נשיפה פסולה מחייבת לבצע את כל המדידה מחדש (עמ' 7 ש' 23 לפרוטוקול). העיד כי ביצע את בדיקת הכיול במשרד והערך על בלון הכיול היה 352 (עמ' 8 ש' 11 לפרוטוקול). אשר לבדיקת המאפיינים (מבחן ביצוע) העיד כי למרות שהנאשם עבר את המבחנים בהצלחה התרשם משכרות בינונית זאת, נוכח בדיקת הנשיפון וריח האלכוהול שנדף מפיו (עמ' 9 ש' 3-9 לפרוטוקול).

ראיות ההגנה

5.ההגנה ויתרה על עדותו של הנאשם.

מטעם ההגנה העיד רס"ב הרצל כהן אישר משטרה אשר ביצע את הבדיקות התקופתיות למכשיר הינשוף. לאור העובדה שמדובר באיש משטרה החתום על תעודות עובד ציבור אותם בקשה גם המאשימה להגיש, התרתי לב"כ הנאשם לחוקרו בחקירה נגדית.

העד ביצע ביום 10.12.08 ביקורת תקופתית למכשיר הינשוף וחתם על טופס הביקורת (נ/1), אישר כי כרטיס המכשיר (נ/2) שייך למכשיר בו בוצעה המדידה וחתם על תעודת עובד הציבור (נ/3) בכל בנוגע לביקורת שביצע למכשיר הינשוף ביום 10.12.08. העד אישר כי הבלון אשר שימש לכיול המכשיר הסתיים בספרות 096 ותחולתו היתה 349.1 מ"ג.

בנוסף הוגש מדריך הפעלת מכשיר הינשוף (ת/4).

סיכומי הצדדים

6.בסיכומיה טענה המאשימה כי הבדיקה נערכה על ידי מפעיל מיומן ומוסמך, כי בוצעו כל הפעולות הרלוונטיות כפי שעולה מהדוחות השונים וכי המכשיר עצמו נמצא תקין בהתאם לבדיקות התקופתיות והאישורים שהוגשו. עוד הדגישה המאשימה כי הנאשם בחר שלא להעיד להגנתו עובדה המחזקת את ראיות התביעה.

7.ההגנה בסיכומיה טענה כנגד מיומנות המפעיל, ציינה כי לא הוכח כי העד ניקולאס מוסמך להפעיל ינשוף, לא הוכח כי הנאשם נמנע מעישון עובר לבדיקה ובהקשר כי לא נכח עמו שוטר במהלך כל פרק ההמתנה מרגע עיכובו ועד לבדיקת הנשיפה וכי קיימות בהקשר זה סתירות בין גרסת עדי התביעה. טענתה המרכזית של ההגנה כוונה כלפי כיולו של מכשיר הינשוף והאפשרות שהבלון אשר שימש לצורך הכיול אינו הבלון המצוין בכרטיס המכשיר, עובדה אשר אינה מאפשרות הסתמכות על תוצאות בדיקת הינשוף. עוד טענה ההגנה כי לא בוצעו שתי נשיפות תקינות רצופות. אשר להתרשמותו השוטר לפיה הנאשם היה נתון תחת השפעה בינונית של אלכוהול, טענה ההגנה כי הנאשם עבר את כל "מבחני הביצוע" בהצלחה ואין בעובדה ששתה ונדף מפיו ריח של אלכוהול כדי ללמד על היותו שיכור.

דיון והכרעה

מיומנות מפעיל הינשוף והאם במקרה זה הבדיקה בוצעה כראוי