מדינת ישראל נ' ספיר(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לחילוט הערבויות שהוטלו על המשיבים ביום 3.8.11, לאחר שהמשיב 1 נתפס כשהוא מפר את תנאי השחרור שהושתו עליו.

נגד המשיב 1 הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות מרמה שעניינן קבלת כספים במרמה מבנקים בין השאר באמצעות פתיחת חשבון בנק על שמות של אחרים, שאליהם התחזה המשיב 1 ותוך שימוש במסמכים מזויפים.

ביום 3.8.11, שוחרר המשיב 1 לחלופת מעצר עם אזוק אלקטרוני בבית המשיבה 2, מי שהייתה בת הזוג שלו בעת הרלבנטית, ולאחר שהאחרונה ובנה החייל, המשיב 3, חתמו על ערבות צד ג' על-סך 25,000 ₪ לקיום תנאי השחרור. במסגרת החלטת השחרור, ציין כבוד השופט בקר כי: "מבהיר בזאת למפקחים כי עליהם לפקח לסירוגין על המשיב בכל עת מעצר הבית שלו, ואם ימעלו בחובתם להודיע למשטרה על כל הפרה קלה או חמורה של התחייבות המשיב, תחולט ערבותם מיד ותחולט גם ההפקדה שהופקדה".

במסגרת אותה החלטה, שניתנה על בסיס הסכמת הצדדים, הפקיד המשיב 1 22,000 ₪ במזומן כתנאי לשחרור. סכום זה נתפס אצל המשיב 1 במסגרת החקירה והועבר למזכירות בית המשפט על-ידי היחידה החוקרת לטובת ההפקדה. בנוסף, חתם המשיב 1 על ערבות עצמית על סך 25,000 ₪.

ביום 7.2.12 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים נגדו וכן לחילוט כל הערבויות שניתנו במסגרת ההחלטה מיום 3.8.11, שכן המשיב 1 הפר את תנאי השחרור, כדלקמן: (א) המשיב לא פעל להתקנת אזוק אלקטרוני ואף לא נעשתה כל פנייה בהקשר זה; (ב) המשיב לא התגורר בכתובת שנקבעה בתנאי השחרור, אלא בכתובת אחרת; (ג) המשיב נתפס בשלוש הזדמנויות כשהוא מחוץ לביתו ובנסיבות המקימות חשש ממשי כי היה מעורב במעשים של מרמה (מפורט בסעיפים 8 ו- 9 לבקשה).

בהסכמת ב"כ המשיב 1, הוא נעצר עד לתום ההליכים נגדו ובינתיים הוא גם הודה והורשע במיוחס לו והוא ממתין לגזר דינו.

המשיבים 1 עד 3 אינם כופרים בעצם ההפרות המתוארות לעיל והם עתרו להימנע מחילוט הערבויות. ב"כ המשיב 1 הדגישה כי המשיב 1 הודה בינתיים גם בכתב האישום שייחס לו את ההפרות הנטענות והוא עתיד לתת את הדין גם בקשר לכך. בנסיבות אלה, עתרה ב"כ המשיב 1 להעברת סכום ההפקדה לטובת הפיצוי למתלוננים שייפסק בהליך העיקרי ובקשה להימנע מחילוט הערבויות תוך שהדגישה את מצבו הכלכלי הקשה והעובדה שטיפל באביו החולה שנפטר לאחרונה (המבקשת סירבה להצעה להעביר הסכום שהופקד לטובת הפיצוי למתלוננים).

לטענת המשיבה 2, הפרת התנאים נבעה ממצבה הכלכלי הקשה שחייב אותה לצאת לעבודה. עוד נטען, כי הכסף שנתפס ברשות המשיב 1 ושימש להפקדה, כלל גם כספים השייכים לה, שאותם קבלה מלקוחות שלה.

ב"כ המשיב 3, מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקש שלא להורות על חילוט הסכום שהופקד במזומן, שכן לטענת המשיב 3 מדובר בכספו שלו "שהעביר למשיב 1 לטובת תשלום חשבונות וכדומה כיוון שהמשיב 1 היה בן זוגה של אמו וטיפל בעניינים אלה..". באשר לבקשה לחילוט ערבות צד ג', נטען כי מדובר בחייל בן 19 המשרת בצבא ונאלץ להתמודד בשלב כה מוקדם של חייו עם בעיות כלכליות קשות ועם חובות כבדים שלו ושל אמו. ב"כ המשיב 3 הציג לעיוני מסמכים המעידים על מצבם הכלכלי הקשה של המשיבים 2 ו- 3 ועל תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד המשיבה 2.

טענת המשיבים 2 ו- 3 שלפיה כספי ההפקדה במזומן שנתפסו אצל המשיב 1 כללו גם כספים השייכים להם אינה יכולה לסייע להם בעניין הנדון. מעבר לעיתוי שבה הועלתה הטענה (בחלוף כשנה מהתפיסה) שיש בו כדי להחליש על אמינותה, הרי שיש לראות בכספים שהופקדו ככאלה השייכים למשיב 1 בלבד. טענה דומה (בעניין הלוואה) נדונה במסגרת בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון (פורסם בנבו) (31.10.07) ונדחתה על-ידי כבוד השופטת ארבל, שקבעה:

"מקום שלנאשם חוב כספי כלפי צד שלישי, אך אותו צד שלישי לא קנה לו זכות קניינית בנכס מסוים של הנאשם ומבקש הוא להיפרע את חובו, המסגרת הנכונה לעשות כן היא על דרך של הגשת תביעה אזרחית נגד הנאשם. במצבים אלה עצם העילה האזרחית של צד שלישי כלפי הנאשם לא די בה כדי לבסס התנגדות לחילוט או בקשה להחרגת כספים ממנו".

אין ספק כי הפרת תנאי השחרור של המשיב 1 הן ברף חומרה גבוה מאד. אמנם אין המדובר בהפרה שלווה לה ביצוע עבירה פלילית נוספת, אולם מדובר במקבץ הפרות המלמד כי תנאי השחרור שהוטלו על המשיב ביום 3.8.11 היו עבורו בגדר המלצה בלבד.

גם מהות האישומים שיוחסו למשיב, עילת המעצר המקורית והעובדה שמדובר במשיב שזכה לאמונו של בית המשפט חרף קיומן של הרשעות קודמות בעבירות דומות וחרף קיומו של מאסר מותנה בר הפעלה פועלות לחובתם של המשיבים בעת הדיון בבקשה לחילוט הערבויות. מכלול זה אך ממחיש את זלזולו הבוטה של המשיב 1 בצו בית משפט, כמו גם של המשיבים 2 ו- 3.

בבואו של בית המשפט לדון בשאלת חילוטן של ערבויות, חובה עליו להעמיד לנגד עיניו את החשש כי נקיטה בגישה סלחנית, כפי שביקשוני המשיבים ובאי כוחם,  עשויה לעודד הפרות של תנאי שחרור ובכך לפגוע, בעקיפין, במוסד חלופת המעצר ולהפכו לאות מתה. פגיעה במוסד זה תגרור אחריה, מטבע הדברים, קביעות בדבר אי התאמתו של מוסד זה והפיכתו לכלי תיאורטי בלבד, מה שיוביל למצב בלתי רצוי בו ייעשה שימוש מצומצם בחלופת מעצר ותינתה הוראות בדבר מעצר של ממש.

לאור המכלול האמור, אני מורה על חילוט הערבויות של הנאשם 1, כדלקמן:

חילוט כל ההפקדה במזומן על-סך 22,000 ₪.

חילוט 12,500 ₪ מתוך הערבות העצמית. סכום זה יופקד על-ידי המשיב 1 עד ליום 1.12.12.

יודגש, כי היה מקום להורות על חילוט כל הערבות העצמית, אלא שלקחתי בחשבון כי קיים סיכוי סביר שיוטל על המשיב 1, במסגרת התיק העיקרי, פיצוי למתלוננים וסבורני כי מתן צו בדבר חילוט כל הערבות העצמית יכביד על המתלוננים ויקשה עליהם להיפרע מהמשיב 1.

בעניינם של המשיבים 2 ו- 3 קיימים טעמים נוספים שיש לקחתם בחשבון: (א) אמנם סכום ההפקדה במזומן שחולט נתפס ברשות המשיב 1, אולם אין לשלול כי מדובר בסכום כספי שחילוטו מהווה נטל גם על המשיבים 2 ו-3, לאור טענותיהם שפורטו לעיל ולאור העובדה שבתקופה הרלבנטית ניתן היה לראות בשלושה מעין תא משפחתי אחד; (ב) מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה 2 כעולה ממסמכים שהוגשו לעיוני; (ג) גילו הצעיר של המשיב 3 והיותו חייל המסייע לאמו בעול הפרנסה; (ד) העובדה שהמשיב 3 נאלץ לסייע לאמו במלאכת הפיקוח על בן זוגה וזאת למרות גילו הצעיר והסטאטוס שלו; (ה) החלטת חילוט שתינתן לגבי כל אחד מהם תכביד גם על השני לאור העובדה שהם גרים יחד ומסייעים זה לזו כלכלית; (ו) החלטת החילוט שניתנה לגבי המשיב 1; (ז) קבלת האחריות בגין ההפרות הנטענות. יצוין, כי במסגרת בש"פ 1748/12 חבצלת בושארי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, החלטה מיום 7.3.12) ציין כבוד השופט הנדל כי גם מצבו הכלכלי של המפקח מהווה נתון שיש לקחת בחשבון בעת הדיון בחילוט ערבויות.