מדינת ישראל נ' ספיבק(עציר)

נוכחים

ב"כ המבקשת עו"ד בן חמו

ב"כ המשיב עו"ד גיא גור

המשיב

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המכיל שלושה אישומים בגין שלוש עבירות סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים  13 ו- 19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

2.        על פי האמור בכתב האישום, בתקופה ספטמבר 2010 עד מאי 2011 פעלה נ.פ 323618/09 (להלן: "הסוכנת"), כסוכנת סמויה של מחלק הסוכנים במחוז מרכז במשטרת ישראל ומטרת פעילותה הייתה לבצע עסקאות מבוקרות של סחר בסמים מסוכנים לצורך מיגור תופעת הסחר בסמים.

3.        בהתאם לעובדות האישום הראשון, ביום 27.01.11 הסוכנת טלפנה לטלפון הנייד של מאיר כהן (להלן: "מאיר"), במטרה שיספק לה סם מסוכן מסוג חשיש בסך של 200₪. מאיר מסר לסוכנת כי עליו לבצע מספר שיחות טלפון לצורך ארגון עסקת הסמים. מיד ובסמוך טלפן מאיר לטלפון הנייד של הסוכנת ומסר לה את מספר הטלפון הנייד של המשיב והנחה אותה לשוחח עימו לצורך ארגון עסקת הסמים. הסוכנת טלפנה לטלפון הנייד של המשיב והמשיב הנחה אותה להגיע לקניון "עזריאלי" במודיעין. הסוכנת הגיעה למקום, פגשה במשיב שנטל ממנה סך של 200₪ תוך שהנחה אותה להגיע לרחוב לוע הארי 21 במודיעין לצורך קבלת הסם. הסוכנת הגיעה למקום ופגשה במשיב שמסר לידיה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3.69 גרם נטו בתמורה לסך של 200₪.

4.        בהתאם לעובדות האישום השני, ביום 03.02.11 הסוכנת טלפנה לטלפון הנייד של המשיב וביקשה כי יספק לה חתיכה ב- 200₪. על פי האמור בכתב האישום במילה "חתיכה" הכוונה לחשיש. המשיב הנחה את הסוכנת להגיע ברכבה לרחוב קיפודן פינת תלתן מודיעין. הסוכנת פגשה שם את המשיב, המשיב עלה לרכבה וכיוון אותה לכפר רות שם המתין מקסים יוסופוב (להלן: "מקסים"). הסוכנת והמשיב פגשו בכפר רות את מקסים שהמתין בתוך רכבו. המשיב נטל מהסוכנת 200₪, מסר אותם למקסים והאחרון מסר למשיב בתמורה סם מסוכן מסוג חשיש. לאחר מכן המשיב מסר לסוכנת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3.66 גרם נטו בתמורה לסך של 200₪.

5.        בהתאם לעובדות האישום השלישי ביום 09.02.11 המשיב טלפן לטלפון הנייד של הסוכנת ושאל האם היא צריכה חשיש, הסוכנת ענתה בחיוב המשיב הנחה אותה להגיע ברכב לתחנת אוטובוס ברחוב הפיקוס במודיעין. הסוכנת פגשה את המשיב בתחנת האוטובוס, המשיב עלה לרכבה, כיוון אותה לכפר רות שם המתין מקסים. הסוכנת והמשיב הגיעו לכפר רות, פגשו במקסים שהגיע ברכב, המשיב נטל מהסוכנת 200₪, מסר אותם למקסים, בתמורה מקסים מסר למשיב סם מסוכן מסוג חשיש ולאחר מכן המשיב מסר לסוכנת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4.73 גרם נטו בתמורה לסך של 200₪.

6.בהחלטה מיום 05.06.1, קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה. כן הוריתי כי שירות המבחן יגיש תסקיר ביחס למשיב.

7.שירות המבחן, בתסקיר מיום 26.06.11, המליץ על שחרורו של המשיב למעצר בית בבית אימו. כן המליץ להטיל על המשיב פיקוח שירות המבחן.

8.שירות המבחן ציין בתסקיר כי המשיב משתמש בסמים תקופה ממושכת. כן ציין כי המשיב אינו מכיר בבעייתיות בתפקודו. באשר לקבלת טיפול, כאמור בתסקיר, לדברי המשיב, הוא אינו תופס את עצמו כמכור וכן תופס את עצמו כמי שמסוגל לעבד נסיבות חייו בכוחות עצמו ואינו זקוק לעזרת גורמים מקצועיים. שירות המבחן הגיע למסקנה כי קיים לגבי המשיב סיכון לחזרה לשימוש בסמים. זאת, נוכח התנהלותו לאורך השנים, צריכת הסמים, העדר מודעות למצבו והעדר נכונותו לטיפול.

הסיכון לחזרה לשימוש בסמים, סיכון שלדעת שירות המבחן קיים, טומן מסוכנות כי המשיב ישוב להיות מעורב בעבירות סחר בסמים. זאת לנוכח דברי המשיב בהודעתו מיום 24.05.11 לפיהם הוא ביצע לכאורה את עבירות הסחר בסמים המיוחסות לו, לא בעבור כסף אלא על מנת לקבל בתמורה סמים לשימושו. (ר' למשל בעמ' 3, שורות 69-72).

אמנם על פי עובדות כתב האישום, המשיב לא ביצע את עבירות הסחר מתוך ביתו, אך לא ניתן לשלול סיכון לביצוע עבירות שכאלה אף ללא יציאה ממעצר הבית.