מדינת ישראל נ' ספיאשוילי(עציר)

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 8/4/12 , בשעה 03:04.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 48 שעות.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של תקיפה סתם הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר וקטטה במקום ציבורי, בכך שביום 8/4/12 סמוך לשעה 03:04 השתתף החשוד בשתי קטטות שונות באחת הקטנות בוצע מעצר של אחד המעורבים והחשוד ניסה לשחרר את המעורב, הוא נהדף עד שבשלב מסוים קפץ על אחד השוטרים העוצרים והחל לתקוף אותו, דבר שהצריך שימוש באקדח טייזר, בחקירתו שמר על זכות השתיקה.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירה המיוחסת לו בבקשה.

החשוד שומר על זכות השתיקה, דבר שאינו מיטיב עמו בשלב זה. שתיקתו של החשוד מקשה על הליך החקירה ומאריכה אותה.

המדובר באירוע אלימות כאשר המשיב ניסה לשחרר חבר שהיה במקום מידי השוטר שניסה לעצרו תוך שעל פי החשד המגובה בראיות מספקות החשוד השתמש באלימות כנגד השוטר אף שאין מדובר ברף אלימות גבוה הרי שעצם התעוזה ליצור מגע כוחני עם שוטר משטרת ישראל מספק כדי לקבוע כי יש חומרה במעשים.

משטרת ישראל פועלת על פי דין ופגיעה בשוטר משמעה פגיעה במי שמופקד על ביטחון האזרחים. הדברים מתחדדים כאשר מדובר בחשוד שהיה שתוי לשוכרה וקופץ על השוטר ואיננו נרתע ממעשיו עד אשר אולצו כוחות המשטרה להשתמש כנגדו באקדח טייזר כדי לשתקו. אין להקל ראש בהתנהגות שכזו ויש להעביר מסר לחשוד ושכמותו כי בראותם משטרת ישראל אליהם לחדול מכל פעולת אלימות ומי שסר מהתנהגות זו, יידון בחומרה.

למשיב שבפניי עבר קודם בעבירה של קטטה בתגרה כאשר הוא נדון באותו תיק למאסר מותנה, מכאן שהיה עליו לכלכל את צעדיו ולהיות מודע למעשיו.

בשולי הדברים מצוין כי מדובר בעוד אחד מאותם תיקים בהם האלכוהול הזורם בדמם של הבליינים הינו שחקן ראשי במעשי אלימות שהפעם כוונו כנגד שוטר.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.בנסיבות הבקשה שבפני, מצאתי בשלב זה להאריך את המעצר עד מחר, 9/4/12, שעה 12:00. מן הראוי שמשטרת ישראל תסיים את פעולות החקירה בהקדם.

10.תיק החקירה מוחזר לחוקר.

11.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ט"ז ניסן תשע"ב, 08/04/2012 במעמד הנוכחים.