מדינת ישראל נ' סעדי

החלטה

לפניי בקשה לפסילת רשיונו של המשיב עד לתום ההליכים.

טענות הצדדים

התובעת טענה בבקשתה לקיומן של ראיות לכאורה, ולמסוכנות הנובעת מעצם העבירה.

הסנגורית טענה לכשלים בחומר הראיות. עוד הוסיפה כי המשיב זקוק לרשיונו לצרכי פרנסתו.

ראיות לכאורה

לאחר עיון בחומר החקירה אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למשיב, זאת בהתבסס על דוחות השוטרים. המדידה בוצעה לכאורה, בהתאם לחוק ולנהלים.

מקום ביצוע העבירה נרשם בזכ"ד ההפעלה ככביש 60 ק"מ 212.2.

בסעיף ב. לעובדות כתב האישום נרשם כביש 60 ק"מ 212 וברובריקה המיועדת לרישום מאות המטרים נרשמו 2 ספרות זו על זו. לכאורה נראה כי נרשמו הספרות 8 ו-2.

אין ספק שהשוטר ייחקר על כך בחקירתו הנגדית במהלך ניהול התיק העיקרי, אך בשלב זה אין בנקודה זו כדי להשמיט את הבסיס מתחת לראיות התביעה.

הרישום על גבו של זכ"ד ההפעלה, איננו קשור בעליל לתיק זה, איננו חתום על ידי איש ואין להתייחס אליו בכל דרך.

האמור בדוח שערך השוטר הנוסף, עולה בקנה אחד עם האמור בחומר שנערך ע"י השוטר שביצע את המדידה.

באשר לטענת ההגנה כי לא ניתן לשמור על קשר עין רצוף עם רכב הנוסע במהירות המיוחסת למשיב, הרי שבשלב זה, משרשם השוטר כי קשר עין רצוף נשמר – די בכך כדי להוות ראייה לכאורה לשמירת קשר העין.

מסוכנות

המהירות המיוחסת למשיב גבוהה מאד, למעשה כמעט כפולה מהמהירות המותרת בכביש המדובר, ומעידה על המסוכנות הנשקפת מהמשיב לכלל המשתמשים בדרך.

המשיב הינו צעיר, יליד 1992, המחזיק ברשיון נהיגה מזה מעט למעלה משנתיים, ולחובתו הרשעה אחת בגין נסיעה בנתיב ציבורי.

מסקנה

התנהגותו של המשיב מצדיקה תקופת צינון בת 30 יום, אך אינני סבורה שנסיבותיו של תיק זה מצדיקות פסילת רשיונו של המשיב עד לתום ההליכים.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, במעמד התביעה.