מדינת ישראל נ' סעדה(עציר)

החלטה

בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מס' אירועים של הפרת הוראה חוקית.

נטען כי בין התאריכים 5/6/12 ועד 1/7/12 במס' הזדמנויות הפר המשיב הוראה חוקית בכך שיצא מביתו בניגוד להוראת ביהמ"ש.

בתאריך 16/4/12 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבה, הסגת גבול והחזקת אגרופן.

כתב האישום מתאר כיצד בתאריך 12/4/12 נכנס המשיב למגרש מכוניות מגודר, טיפס מעבר לגדר אל תוך המגרש ונטל ממנו מזגן שהיה מונח במקום. בנסיבות אלה נשא עימו המשיב סכין שלא למטרה כשרה.

בתאריך 24/4/12 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בגין כתב האישום הנ"ל למעצר בית מלא בבית אימו, סעדה רחל, בפיקוחם של האם ואחותו הגב' חביב זמירה. כמו כן הורה בית המשפט על התקנת איזוק אלקטרוני והפקדת ערבויות שונות.

בתאריך 28/5/12 הזהיר בית המשפט את המשיב כי אם לא ישתף פעולה עם יחידת הפיקוח האלקטרוני אזי הדבר עלול להובילו אל מאחורי סורג ובריח.

בתאריך 1/7/12 נדונה בקשתו של המשיב להקל בתנאי חלופת המעצר, כך שיוכל לצאת לעבודה כדי לפרנס את משפחתו. בית המשפט קבע כי יינתן תסקיר מאת שירות המבחן במטרה לבחון את הבקשה.

והנה מסתבר כי כל אותה עת הפר המשיב את תנאי מעצר הבית כמפורט בדוח מאת יחידת הפיקוח בכ- 8 מקרים שונים.

עיון בהודעותיהן של הערבות אשר חתמו ערבות לפיקוח על המשיב מלמדת את הדברים הבאים:

הערבה גב' רחל סעדה מסרה בהודעתה מיום 4/7/12 החל משורה 8: "ואני הייתי איתו צמודה, יכול להיות בזמן שאני הייתי הולכת לקופת חולים אז חבר היה נשאר איתו".ש. את יכולה להשגיח על גולן...ת. אני לא יכולה להשגיח עליו, אני אישה חולה...הוא לא מקשיב לי...".

הערבה השניה הגב' זמירה חביב מסרה בהודעתה מיום 4/7/12 החל משורה 14 "אני לא רציתי, השופטת רצתה ואמא שלי התחייבה והשופטת באופן אוטומטי הכניסה את הפרטים שלי כערבה ללא רצוני.. ש. את יכולה להשגיח על גולן סעדה. ת. לא"..

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה במובן זה שקיימות ראיות המלמדות על ההפרות דלעיל, הגם שצבע אותן בצבע טכני.

לחובת המשיב עבר פלילי הכולל 16 הרשעות קודמות בעבירות שונות ומגוונות החל מעבירות רכוש, איומים, העלבת עובד ציבור, הפרת הוראה חוקית ועבירות סמים.

בבש"פ 507/00 ששון מזרחי נ' מ"י (מה- 6/2/00 פד נד (1) 385 קבע ביהמ"ש את הדברים הבאים:

"אם בית המשפט לא יקפיד עם נאשמים שהפרו את האמון שבית המשפט נתן בהם, וירשו לעצמם לעבור עבירה נוספת לאחר ששוחררו מן המעצר, יהיה בכך, לא רק משום זילות בית המשפט, אלא גם משום פיתוי לעבריינים ובעקיפין אף עידוד לעבריינות. לכן, המסר צריך לצאת מבית המשפט חד וחלק: נאשם שעבר עבירה כשהוא משוחרר מן המעצר וקמה נגדו עילת מעצר, בד"כ לא יהיה ראוי לחלופת מעצר". דברים אלה יפים מאוד ומדברים בעד עצמם למקרה העומד בפנינו.

בבש"פ 7364/09 מ"י נ' יניב אדרי (מה- 17/9/09) קבע ביהמ"ש כי אין לבחון חלופת מעצר ביחס למי שהפר חלופת מעצר קודמת.

במקרה העומד בפני, גם אם הייתי מוכן לבדוק את האפשרות להעמיד על כנה את החלופה הקודמת, ולהכביד את תנאיה, הרי שכפי שצוטט לעיל הערבות אינן מוכנות עוד לשאת בנטל, ולפיכך כל חלופת המעצר שבמסגרתה היה נתון המשיב קרסה ואיננה עוד.

במצב דברים זה, לא עומדת בפני כלל וכלל חלופת מעצר בעלת משמעות שאותה ניתן לשקול.