מדינת ישראל נ' סעאידה

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"א, 04/11/2010 במעמד הנוכחים.

עדי במביליה – אינשטיין, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בנהיגה במשאית כאשר אורך המשאית יחד עם הגרור וכן משקל המשאית עולים על המותר.

מסכימה אני עם ב"כ התביעה כי מדובר בעבירות שבנסיבות מסוימות עלולות לסכן ביטחונם של המשתמשים בדרך, אולם בתיק זה מדובר במשקל יתר של פחות מ- 10% מעל המותר ובאורך 3.25 מ' מעל המותר.

הנאשם נוהג משנת 1980 ומאז צבר לחובתו 96 הר"ק. עפ"י גיליון ההר"ק שהוגש ע"י התביעה והינו עדכני ליום 18.5.09, הרשעתו האחרונה של הנאשם משנת 2008.

בין הרשעותיו הקודמות גם הרשעות מאותו סוג.

הוצגה בפניי אסופת פסיקה ממנה עולה מדיניות ענישה בעבירות על תקנה 313 לתקנות התעבורה, לפיה מוטלים עונשי קנס על העבריינים, אף אם עברם מכביד וכולל גם עבירות דומות רבות.

הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

על פי הצהרת הסניגור, אשר לא הופרכה, המשאית איננה שייכת לנאשם והנאשם עובד שכיר ומשתמש במשאית במסגרת עבודתו. המשאית והגרור עבור טסט, הוצגו בפני הרשיונות. משרד הרישוי מאפשר עלייתו של הגרור ועלית המשאית על הכביש אך מצד שני התקנות מגבילות את האורך הכולל ל- 18.78 מטר. במצב דברים זה ניצבים הנהגים בפני מצב בלתי אפשרי. מה שמוצע להם על ידי המעסיקים הוא נהיגה ברכב ארוך שאינו עונה על דרישת התקנות. הפסיקה התייחסה לכך בהרחבה ונקבע כי "מן הראוי שמשרד התחבורה לא יאשר עגלות שבפועל צירופם לרכבים מהווה עבירה על תקנות התעבורה. המשך התנהלות זו הינו בפירוש השמת 'מכשול בפני עיוור'" (ע"פ (ירושלים) 2523/08 מאהר יוסף נגד מדינת ישראל תק-מח 2009 (1) 2937 והפסיקה המצוטטת בפסק דין זה).

הנאשם שבפני נהג הן ברכב ארוך מעל המותר אך גם כאשר משקל הרכב הינו מעל המותר ואתן לשילוב בין השניים משקל בעת הטלת העונש.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי את נסיבות המקרה, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר שירוצו בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון תוך 60 יום.

אי עמידה באחד התשלומים, יעמיד את מלוא סכום הקנס לפירעון מיידי.

2.אני מטילה על הנאשם פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה על תקנה 85 לתקנות התעבורה וכל עבירה על התוספת הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה.

למען הסר ספק, התנאי אינו חל על עבירה על תקנה 313 לתקנות התעבורה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.