מדינת ישראל נ' סעאדה(אסיר) ואח'

גזר דין לנאשם 2

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שהייה שלא כדין והחזקת מכשירי פריצה. על פי עובודות כתב האישום ביום 07/03/11 נתפס הנאשם במונית בנתניה, על אף שאין ברשותו היתר שהייה כדין בגבולות מדינת ישראל. במושב האחורי של המונית החזיק הנאשם כלי פריצה שונים ובינהם מפתח צינורות, מברג ומגזרי פח.

הנאשם הינו בחור צעיר כבן 18 אשר אין לחובתו הרשעות קודמות. הנאשם בחר להודות במיוחס לו, לקח אחריות וחסך זמן ציבורי ניכר. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר במסגרתו הם עותרים במשותף להטלת 45 ימי מאסר בפועל מיום המעצר ומאסר על תנאי.

יוזכר כי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות המטילות עומס ממשי על רשויות אכיפת החוק, פוגעות בריבונות המדינה ומטילות סיכון על אזרחיה. לעבירת השהייה שלא כדין נלוותה גם עבירת רכוש, כך שגם כשמדובר בהרשעה ראשונה, יש מקום להשתת מרכיב מסוים של מאסר בפועל.

בנסיבות אלה אני סבור כי ההסדר שגובש בין הצדדים הולם את נסיבות המקרה ומשקף נכונה את האיזון בין השיקולים השונים.

אשר על כן הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 45 ימים מיום המעצר - 07/03/11 .

2.3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל או כל עבירת רכוש.

המוצגים יושמדו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר ב תשע"א, 21/03/2011 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

גזר דין לנאשם 1

הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות של שהייה שלא כדין, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. על פי עובדות כתב האישום המתוקן נתפס הנאשם במונית בנתניה ביום 07/03/11 , על אף שלא היה ברשותו היתר כלשהו לשהייה בתחומי מדינת ישראל. כשנעצרה המונית על ידי שוטרים פתח הנאשם את הדלת והחל להימלט ולאחר שנתפס על ידי שוטר התנגד למעצר בכך שניסה להשתחרר ולברוח תוך שימוש בכוח.

רבות כבר נכתב לגבי החומרה הכרוכה בעבירה של שהייה שלא כדין. המדובר בעבירה המטילה עומס רב על רשויות אכיפת החוק, פוגעת בריבונות המדינה וכרוכה במימד בלתי מבוטל של סיכון הציבור. במקרה הנוכחי, אין מדובר בפעם הראשונה בה מבצע הנאשם עבירות מעין אלה. בעבר נדון פעמיים, הן בשנת 2004 כקטין והן בשנת 2006 בגין עבירות זהות. במקרה האחרון ביצע אף עבירות רכוש חמורות ובינהם גניבת רכב ונדון למאסר בפועל למשך 12 חודשים.

במקרה הנוכחי לא התלוו לעבירת השהייה שלא כדין עבירות רכוש, אך הנאשם ניסה להימלט מידי השוטרים ואף השתמש בכח על מנת למנוע את מעצרו. אין מדובר במקרה של עבירת שב"ח ללא עבירות נלוות. כמו כן בעבר כבר הפגין הנאשם במעשיו כי כניסתו למדינת ישראל אינה בהכרח כניסה תמימה לצרכי פרנסה חוקית, בכך שביצע עבירות רכוש.

לקולא, אתן משקל לגילו הצעיר של הנאשם, לנסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי הסנגור ולהחלטתו להודות במיוחס לו ולחסוך זמן ציבורי ניכר.

האיזון בין מכלול שיקולים אלה מצדיק הטלת תקופת מאסר למשך מספר חודשים, לצד מאסר על תנאי מרתיע, מתוך תקווה כי הנאשם לא ישוב ויכנס ללא אישור לתחומי המדינה.

אשר על כן הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 3 חודשים ויום מיום המעצר- 07/03/11.

2.4 חודשי מאסר על תנאי ותנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה או כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.