מדינת ישראל נ' סנקה(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה חמורה ואיומים כלפי המתלוננות.

2.נטען בכתב האישום כי ביום 7.1.11 בסמוך לשעה 22:00 ברחוב בן צבי בנתניה בעת שהיה המשיב בגילופין עברה המתלוננת ברחוב עם חברתה יטייש דסלין. נטען בכתב האישום כי המתלוננת הסתכלה על המשיב ושאלה לשמו ואז תקף אותה המשיב שלא כדין בכך שאחז בחוזקה בצווארה בתנועת חנק, אחז בשערותיה, היכה אותה בראש באמצעות ידיו, אחז בחוזקה בידה, סובב אותה לאחור וכופף את היד למשך מס' דקות.

3.עפ"י כתב האישום כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת חבלה חמורה בדמות שבר בזרוע ובמרפק יד שמאל, השבר גובס והומלץ למתלוננת להתאשפז על מנת לעבור ניתוח.

4.נטען עוד בכתב האישום כי בהמשך איים המשיב על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה, כשאמר לה "את ככה איתי תשלמי על זה אני אהרוג אותך", כך נטען, זאת כדי להפחיד אותה או להקניטה. בהמשך עפ"י הנטען בעת שחברתה ניסתה לסייע לה להרחיק ממנה את המשיב איים המשיב על החברה בפגיעה שלא כדין לגופה כשאמר לה "סתמי את הפה גם לך אני ארביץ" כדי להפחיד אותה או להקניטה.

5.נטען ע"י המאשימה כי יש ראיות לכאורה ואף למעלה מכך שעל יסודה נטען להרשיע המשיב במיוחס לו, יש עילה למעצר הנובעת ממסוכנותו עפ"י המיוחס לו. לפיכך, מן הראוי להורות על מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

6.נטען ע"י הסנגור כי אין ראיות לכאורה שהן בסיס להרשעה פוטנציאלית של המשיב במיוחס לו, ולחלופין יש כרסום משמעותי בראיות אלה. הסנגור עותר לשחרור המשיב כבר עתה וללא תסקיר.

7.בתיק החקירה מכתב שחרור המתלוננת מהמחלקה האורטופדית בבית החולים לניאדו, זאת מיום 9.1.11. תחת הכותרת אבחנות בשחרור מצויינת באנגלית המילה תקיפה. מצב המתלוננת מתואר כדלקמן: "בצילומי היקף זרוע, מרפק שמאל אובחן שבר מרוסק בשליש התחתון של הזרוע השמאלית, הושם גבס הוחלט והומלץ אשפוז למחלקה אורטופדית בטיפול ניתוחי, החולה סרב אשפוז ועזבה מיון על דעת עצמה. חזרה למיון ב-8.1.11".

בבדיקה הגופנית תואר מצבה של המתלוננת באופן כללי טוב ללא סימני חבלה בראש, בבית החזה, ידה השמאלית הושמה בגבס אחורית מעל המרפק.

8.במהלך הדיון כמפורט בתעודת השחרור צויין כי המתלוננת אושפזה במחלקה אורטופדית אופן דחוף דרך מיון עם תלונות על כאבים בזרוע השמאלית לאחר תקיפה, פעם ראשונה פנתה למיון ביום 7.1.11 בשעה 23:43 ואובחן שבר מרוסק בשליש תחתון של הזרוע השמאית, הושם גבס אחורי והומלץ על ניתוח ואשפוז, אך החולה סרבה לאשפוז, השתחררה על דעת עצמה. ביום 8.1.11 והתקבלה. בביקור בוקר נבדקה ע"י ד"ר פרנקל, בוצע שחזור שברים בזרוע השמאלית עם קיבוע והוחלט לשחררה הביתה עם המלצות שנועדו לבחון האפשרות של הסיכון שהשבר יזוז. על תעודת השחרור חתום ד"ר סגל ראובן.

9. אין חולק על כי בעקבות האירועים שארעו בליל יום 7.1.11 נחבלה המתלוננת חבלה חמורה.

10.בהודעתה הראשונית של המתלוננת שנגבתה ממנה בעת שהיתה בבית החולים ביום 7.1.11 בשעה 23:42 ציינה המתלוננת שהיתה עם ידיד שלה בשכונה ששמו שמעון ובצחוק הוא עיקם לה את היד. מעבר לפרטים אלה לא נאותה המתלוננת לספק עוד פרט נוסף אודות פרטי האירוע.

11.קשה להבין מה מצחיק בתוצאה קשה זו וכיצד היא נגרמת מהתנהגות חברית וידידותית.

12.דברים אלה עולים גם מדוח הפעולה מיום 8.1.11 המסומן כמסמך ב' בתיק החקירה שנערך ע"י סמ"ר שי רעיה. תחת הכותרת פרטי טיפול באירוע צויין כי השוטרים הגיעו לבית החולים חברו למתלוננת שטענה שהיתה עם ידיד שלה בשם שמעון וכי ישנה הם שיחקו בניהם ותוך כדי משחק הוא עיקם לה את היד, לא יודעת מה מס' הנייד שלו אך פתאום לא הרגישה את היד שלה. בנוסף נאמר בדוח "לציין כי החברה שהיתה איתה במקום בשם שלומית מסרה כי היא לא יודעת איזה שמעון זה אולי שמעון דסלה אך לא יודעת להגיד לי, לטענתה לא יכולה להלשין". כמו כן כתוב בדוח כי החברה מסרה שעדן התקשרה אליה בעקבות כך, עזבה את חבריה ומיד הגיעה אליה וראתה אותה בוכה לבד.

13.זה אומנם גרסתן הראשונה של המתלוננת ושל חברתה עדת התביעה יטייש דסלין.

14.השתיים חזרו בהן מהודעתן זו. ההסבר שניתן על ידן לשינוי הגרסה באופן חזיתי, ציינה המתלוננת בהודעה מיום 8.1.11 מהשעה 11:22 בתגובה לשאלה למה בבית החולים אמרת ששמעון סובב לך את היד בצחוק את הדברים כדלקמן: "כי לא רציתי להגיד כלום.. כי מאוד פחדתי.. גם עכשיו אני מפחדת".

15.בהודעתה זו מסרה המתלוננת לראשונה את הגרסה שלפיה המשיב הוא זה שתקף אותה. מהודעה זו עולה כי המתלוננת מכירה את המשיב, מכירה את שמו, יודעת היכן הוא מתגורר. יודעת לאמוד את גילו המשוער. בהודעה זו ציינה המתלוננת כי ראתה את המשיב ואז הוא פשוט תפס אותה ביד שמאל, עיקם אותה אחורה, זה מאוד מאוד כאב לה וצרחה והתחילה לבכות, החברה שלה ניסתה להפריד אבל הוא לא שחרר את היד. המתלוננת ציינה כי עם המשיב היו עוד שני בחורים קטנים ממנו ומסרה את שמותיהם שאף אותם לטענתה היא מכירה מהשכונה וגם הם ניסו להפריד אבל איש לא הצליח. המתלוננת מפרטת כי המשיב נתן לה מכות "כמו כאפות כאלה בראש" והיא בכתה, היד שלה החלה להתרופף, חברתה הזמינה אמבולנס, לקחו אותה לבית חולים הכל כמתואר בתעודות הרפואיות בעניינה.

16.המתלוננת ציינה בהודעתה זו כי היתה שוטרת שחקרה אותה אך אמרה לה שקרים מפחד "כי הוא ילד ממש מפחיד, גם אני עכשיו מפחדת אבל אין לי ברירה כי המשפחה שלי יודעים".

17.לשאלה הנשאלת מדוע פעל המשיב כפי שמייחסת לו המתלוננת השיבה המתלוננת "כי אני עברתי והסתכלתי עליו, אמרתי לו "מי זה" והוא היה ממש מסטול וענה לי זה רמי מה את מסתכלת" "תפס אותי ביד ממש חזק, החזיק אותה הרבה זמן ככה מסובבת ושבר אותה".

18.בהודעת המתלוננת מיום 12.1.11 משעה 09:50 ציינה כי ביום 7.1.11 לא שתתה אלכוהול וגם לא נפלה. בהודעה זו ציינה המתלוננת בשנית שהמשיב בא, אחז בה בגרון, חנק אותה, אחז בידה, קילל אותה איים עליה שיהרוג אותה והמשיך בכך למרות בכייה ולמרות בקשתה שישחרר אותה. הודעה זו נגבתה מהמתלוננת בסמוך לאחר עימות שבוצע ע"י המשטרה בין המתלוננת ובין המשיב.