מדינת ישראל נ' סנעאללה

גזר דין

1.בהקראה שהתקיימה ביום 2.4.09 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, סניגורו טען במהלך אותה כפירה כי הנאשם כלל לא היה במקום ולא השתתף בהתקהלות אסורה. הואיל וכך התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 2.9.09.

2.בישיבה שהתקיימה ביום 2.9.09 לא היתה התייצבות לא מצד הנאשם ולא מצד סניגורו ומשום כך ישיבת ההוכחות נדחתה למועד אחר.

3.בישיבה מיום 3.1.10 הודיעו הצדדים על הסדר שלפיו חזר בו הנאשם מכפירתו בעובדות כתב האישום, התביעה ביקשה להגיש כתב אישום מתוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו.

4.המדובר הוא באירועים אשר התרחשו בעקבות המבצע הצבאי ברצועת עזה מה שמכונה עופרת יצוקה, שכללו הפגנות התקהלויות וידוי אבנים לעבר שוטרים ובין השאר כללו אותם אירועים שריפת צמיגים, הצתת מכולות אשפה ומניעת גישה של כוחות הבטחון ואנשי משטרה לתוך הכפרים ולכפר דיר אל אסד המוזכר בכתב האישום.

5.פגיעה בכוחות הבטחון בנסיבות מסוג זה, היא פגיעה קשה בעקרון שלטון החוק ויש בה כדי להחליש את כוחות המשטרה וכדי לנטרל אותם מביצוע תפקידם בהשלטת הסדר ושמירה על הסדר והרכוש. חלקו של הנאשם הנוכחי התבטא לא רק בלהיות במקום בעת ההתקהלות אלא גם בנקיטת יוזמה שבה הרים אבן זרק אותה לעבר איש משטרה ופגע בו בברכו וגרמה לו לחבלה. מי שבוחן את הסיטואציה הזאת צריך להגיע למסקנה שבעצם זריקת האבן ופגיעה בשוטר יש משום כוונה או חתירה לנטרל את השוטר ממילוי תפקידו. תקיפת שוטר בכל מקרה הינה עבירה חמורה והמחוקק קבע בין השאר עונש של מאסר מינימום. תקיפת שוטר בנסיבות שבהן הדבר קרה כמתואר בכתב האישום חמורה שבעתיים. שהרי כל מטרת השוטרים להגן על הנפש והרכוש ואם בא אדם ומנטרל את השוטר ממילוי תפקידו פוגע לא רק בשוטר עצמו. פוגע בעקרון שלטון החוק, ופוגע במכנה המשותף המהווה בסיס לקיום חברה כלשהי שהוא עיקרון שלטון החוק.

6.ביהמ"ש הפנה את הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, אכן שירות המבחן פירט את נסיבותיו של הנאשם ובא בהמלצה לביהמ"ש שיש בה כדי להסתפק במאסר שירוצה בע"ש בצד מאסר מותנה אלא שדומה כי הגיע הזמן שביהמ"ש יאמר את דברו בקול צלול וברור ובלתי משתמע לשתי פנים שאין שום הצדקה לפגיעה בכוחות הבטחון ובכללם בשוטרים שעה שהם ממלאים תפקידם כדין. ביהמ"ש לא יוכל לומר את דברו באופן צלול וברור אלא באמצאות ענישה הולמת שתבהיר לא רק לנאשם אלא לכולי עלמא, את רף הענישה המתאים בעבירות מסוג זה. באומרי את הדברים הללו לא התכוונתי לומר שביהמ"ש לא יתחשב בכלל בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכך שאין לו הרשעות קודמות כפי שהדבר בא לידי ביטוי בטיעונים לעונש אלא שביהמ"ש יכול לתת ביטוי לשיקולים אלה עובר לתקופת המאסר שתושת על הנאשם. שכן אין בשיקולים הללו כדי להסתפק בענישה שהיא איננה מאסר בפועל ממש.

7.לאור האמור, אני דן את הנאשם לעונשים דלקמן:

הנני דן את הנאשם/ת למאסר בפועל למשך חמישה חודשים.

הנני מנכה מן המאסר שהושת עליו 30 ימים שבהם שהה הנאשם במעצר בגין העבירות נשוא תיק זה.

הנני דן את הנאשם/ת למאסר לתקופה של 10 חודשים על תנאי למשך שלו שנים והתנאי הוא, שהנאשם לא יעבור עבירה אחת או יותר מן העבירות בהן נידון ויורשע בה.

הנאשם רשאי לערער על פסק הדין תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

ד"ר מרדכי ארגמן, סגן נשיא

החלטה

לבקשת ב"כ הנאשם, הנני דוחה את תחילת ריצוי המאסר ליום 11.4.10 שעה 8:30. על הנאשם להתייצב במועד זה לתחילת ריצוי המאסר ביחידת ליווי נחשון של ביהמ"ש.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

ד"ר מרדכי ארגמן, סגן נשיא

הוקלד על ידי: איבגי איריס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: