מדינת ישראל נ' סנדוקה

הכרעת דין

הנאשם הואשם בכתב האישום בתקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977, באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ובתקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים עולה שהנאשם מודה בעבירות של תקיפה סתם ואיומים. כפירתו של הנאשם היא בעבירת תקיפת השוטר. לטענת ב"כ הנאשם, לכל היותר יש לראות בהתנהגותו של הנאשם כהפרעה לשוטר במילוי תפקידו להבדיל מתקיפת שוטר. לדברי הסנגור, אין לראות ב"חיבוק" השוטר על ידי הנאשם כ"תקיפה" כמשמעותה בחוק. אדרבא. לטענתו, הרקע להתנהגות הנאשם הוא כתגובה לשימוש בכוח בלתי סביר של השוטר כלפי הנאשם אשר התיז בעיני הנאשם גז פלפל בשל חשש מוטעה של השוטר שהנאשם נשא סכין. התנהגות זאת של השוטר כלפי הנאשם, שכללה הפלת הנאשם לקרקע, איזוק ידי הנאשם, בעיטה בנאשם והתיישבות השוטר על גופו של הנאשם, אף גרמה לשבירת רגלו של הנאשם.

בהסכמת הצדדים הוגשו כראיות ללא חקירה ראשית או נגדית, הודעת המתלונן, יעקוב בלביסי (ת/1), מזכר שנערך על ידי השוטר טפרה בקלה (ת/2) והודעת העד מחמד חסין פראח (ת/3). כן הוגשה אמרת הנאשם (ת/4).

המאשימה העידה כעד תביעה את עותמאן בודירי (ע"ת 1) ואת רס"ר אבו רוכן ביסאן (ע"ת 2).

הנאשם בחר להעיד.

בהודעתו (ת/1) יעקוב בלביסי (המתלונן) מסר שהוא ישב ברכבו כשהנאשם הגיע והחל לתוקפו. "השוטר (ע"ת 1) התחיל לעזור לי לחלץ אותי מידיו ולהזיז אותו מליד הרכב שלי. פתאום נפל (הנאשם ד.פ.). היה שם מדרכה נפל מהמדרכה ושבר את הרגל, לפני כן הוא קילל את המשטרה, דחף את השוטר ונפל בעצמו מהמדרכה ושבר את הרגל". (ת/1 שורות 13 - 15).

"ש. האם הוא (הנאשם ד.פ.) היכה את השוטרים?

ת. אני ראיתי אותו דוחף את השוטרים, ניסה לברוח מהם ולהגיע אלי, הוא לא רצה להירגע בכלל, המשיך לתקוף ואז השוטרים התיזו עליו גז" (כנ"ל שורות 48 - 50).

במזכר (ת/2) שנערך על ידי טפרה בקלה "... החשוד (הנאשם ד.פ.) חנק את המודיע. "ביסן ניסה להפריד בפעם הראשונה אך החשוד לא עזב את המודיע ובפעם השנייה ביסן תפס את שתי ידיו של החשוד והחזיר אותו אחורה. אך החשוד התחיל להתנגד וביסן לא הצליח לאזוק אותו. אני וביסן ניסינו להרגיע אותו אך הוא רצה להכות אותנו. תפסנו אותו בזהירות. הפלנו אותו לרצפה לאחר כ-5 שניות. הוא חזר להשתולל ורצה להכות את ביסן. ביסן הזהיר אותו והחשוד תפס את ביסן וביסן תפס את החשוד בשתי ידיו ורצה להפיל אותו אך ביסן ריסס אותו ב(גז) פלפל החשוד הלך אחורה בריצה והוא עקם את רגלו ונפל אזק אותו אך כשראה שהוא שבר רגלו שחרר לו אזיקים והזמין לו מד"א למקום."

בהודעתו של מחמד חסין פראח (ת/3) מסר "... ראיתי כי השוטרים ירדו מהרכב והרחיקו את הבחור (הנאשם ד.פ.) שתוקף את הנהג שעמד לידם. הבחור הזה התוקף השתולל הרבה והשוטרים לא הצליחו להשתלט עליו והשוטר ריסס לעברו גז ואז גם אנחנו התרחקנו מהגז ולא ראינו אחר כך מה היה.

ש. האם ראית כי אותו בחור תקף את השוטרים?

ת. לא ראיתי אבל מה שראיתי כי אותו בחור תקף את הנהג בתוך הרכב והשוטרים לא הצליחו להרחיקו.

ש. האם ראית כי השוטרים תקפו אותו בחור?

ת. לא תקפו אותו. אני ראיתי כי רק ריססו לעברו גז והבחור ברח לאחור וגם אנחנו התרחקנו." (ת/3 שורות 13 - 23).

באמרתו (ת/4) אמר הנאשם "...ואז השוטר עזב אותי ותפס אותי מהחולצה ושאל אותי איפה הסכין אני אמרתי כי אין לי סכין ורצה לכבול אותי והתחיל לדחוף אותי על האוטו תוך כדי שהוא שואל אותי איפה הסכין השוטר רצה לשים עלי אזיקים אבל אני לא נתתי לו כי לא עשיתי טעות ואז השוטר השפריץ על העיניים שלי גז ואחרי זה אני לא יודע מה היה אני לא יודע איך נשברה לי הרגל ואיך הגעתי ליד השוך (כך.) אני לא יודע אולי השוטר תקף אותי באלה אני לא יודע וזה כל האמת..." (כנ"ל שורות 13 - 17)

"ש. מחומר החקירה עולה כי גם קיללת את השוטרים ודחפת אותם מה יש לך לומר?

ת. לא נכון זה כאשר נפלתי התחלתי לקלל את השוטר..." (כנ"ל שורות 25 - 26).

מר עותמאן בודירי (ע"ת 1) העיד ש"בחור שניסה לתקוף (הנאשם ד.פ.) תפס את השוטר בידיים. לא תקף אותו רק תפס אותו בידיים וחיבק אותו בידיו. השוטר ניסה להשתחרר ממנו ולא הצליח והשוטר התיז על התוקף גז ואז התוקף נפל, נתקע במדרכה ונפל" (ע' 7 לפרוטוקול שורות 16 – 18).

העד הבהיר את דבריו לפיהם הנאשם לא "תקף" בכך שהנאשם לא נתן מכות לשוטר אלא חיבק אותו עם ידיו (ע' 8 לפרוטוקול שורות 7 -8 וגם ע' 9 פרוטוקול שורות 16 – 18).