מדינת ישראל נ' סנבטו(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בתיק הפלילי במסגרתו הוגשה בקשת המעצר עד תום ההליכים.

בכתב האישום צויין כי במועד הרלבנטי לכתב האישום היו הנאשם ורבקה יצחק סנבטו (להלן:"המתלוננת") בני זוג נשואים והתגוררו יחד ברח' מוצקין 29 בנתניה (להלן:"הבית").

בתאריך 1.10.10 סמוך לשעה 18:30, בבית, כך נטען, בבית כעס הנאשם על המתלוננת שהלכה לבקר את הוריה והשאירה אותו לבד לטפל בבתם המשותפת בת השנה ושמונה חודשים (להלן:"התינוקת"). הנאשם צעק וקילל את המתלוננת.

בנסיבות אלה הוסיפה המאשימה, הרימה המתלוננת את התינוקת והלכה איתה לחדר השינה. הנאשם איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו: "אני אראה לך, אני יעשה לך סוף" וכן אמר שהוא מאושר שנשים נרצחות על ידי בעליהן ושצריך לשים סוף לנשים בכל בכוונה להפחידה או להקניטה. בהמשך, התקרב הנאשם אל המתלוננת בעודה אוחזת בתינוקת, דחף אותה לעבר המיטה, דרך על שוק רגלה, תפס ושרט אותה בצווארה. בתגובה, המתלוננת ירקה על הנאשם והנאשם ניסה לתקוף אותה בשנית שלא כדין ובניגוד להסכמתה אך בנם א.ס. בן ה- 14 הרחיק אותו מהמתלוננת. המתלוננת ניסתה להתקשר למשטרה אך השיחה נותקה והנאשם איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו:"מה את חושבת שהם יבואו לעשות, אני אעשה לך סוף את תצאי מהבית" ושאם לא תצא מהבית יראה לה הכל בכוונה להפחידה או להקניטה. בהמשך, הוסיפה וטענה המאשימה כאשר הגיע למקום השוטר אבו חיה גמיל והפריד בין הנאשם למתלוננת נעמד הנאשם הצביע על המתלוננת ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו:"זה יהיה הסוף שלך" תוך שהתקרב אל המתלוננת וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה. בנסיבות אלו נאלץ השוטר לתפוס את הנאשם ולהכניסו לחדר אחר בבית. כתוצאה מהתקיפה, כך נטען, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש – שריטה שטחית בצוואר הלטראלי בצד שמאל, נפיחות בקרסול שמאל, נפיחות ברגל קדמי שוק רגל שמאל.

המאשימה ייחסה לנאשם עבירות שעניינן תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות ואיומים.

המבקשת טענה כי בידה ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הכוללות את הודעת המתלוננת המפרטת בהודעתה את האירועים נשוא האישום, הודעת בנם של בני הזוג אשר היה עד לחלק מהאירועים ואף הרחיק את המשיב כדי שלא יתקוף בשנית את אמו המתלוננת, קיים דוח פעולה של שוטר אשר שמע את המשיב מאיים על המתלוננת, קיימת תעודה רפואית המתעדת את החבלות שנגרמו למתלוננת. המשיב מכחיש חלק מהמיוחס לו, טוען כי המתלוננת תקפה אותו קודם אך מוסר בכל פעם בחקירתו תיאור שונה של התקיפה, מודה שהתעצבן ולא שלט על עצמו.

ב"כ המבקשת טענה כי העבירות המיוחסות למשיב לגביהם ראיות לכאורה מקימות עילת מעצר סטטוטורית. אף אם למשיב אין הרשעות קודמות כך הוסיפה וטענה המאשימה, הרי עצם המעשים המיוחסים למשיב זה מעידים על מסוכנות מוגברת הנשקפת מהמשיב למתלוננת, מה עוד שמחומר הראיות לכאורה שבתיק החקירה המשטרתי למדים שמדובר במשיב אשר משתמש במשקאות חריפים כך שקיים סיכון ממשי לשלומה ובטחונה של המבקשת. בנסיבות אלו עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בציינה שאין לאיין מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר כלשהי.

ב"כ המשיב טען שאין ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לטענתו אין ליתן אמון בדברי המתלוננת ובדברי בנם הקטין של בני הזוג. הוסיף וציין ב"כ המשיב כי אותם דברים אשר נטען שכביכול השמיע המשיב כלפי המתלוננת, דבר המוכחש על ידו הרי גם אם נאמרו אין ליתן להם את הפרשנות לפיה בדברי איומים מדובר אלא שפרושם הוא שהמשיב מעוניין לשים סוף לחיי הנישואין של בני הזוג ולהתגרש מהמתלוננת. ב"כ המשיב טען כי אם אכן יקבע שקיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב במיוחס לו כי אז קיימת עילת מעצר סטטוטורית אולם לדבריו ניתן לאיין מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר אשר יש בידי המשיב שהוא סטודנט להציע והיא בבית אחותו או אחד מאחיו של המשיב.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתיק החקירה המשטרתי שהוצג לעיוני ובמצוי בו ושמעתי טיעוני הצדדים בפני.

נפסק לא אחת כי בית המשפט שעה שדן בבקשת מעצר עד תום הליכים, תיקי החקירה המשטרתיים מצויים בפניו, שומע הוא את טיעוני הצדדים לגבי מהות ראיות התביעה, בוחן ובודק את הראיות כפי שהם בפניו, מבלי שיכנס כלל לשאלת האמינות של הצדדים או משקלן של הראיות באופן המלא ביותר.

כל מה שעל בית המשפט להשתכנע לאחר שראה ובחן את מכלול הראיות הוא אם קיימות ראיות לכאורה, שהם תשתית עובדתית, אך משקלן אינו צריך להיות משקל וודאי כלומר מוחלט אלא שמשקלם רציני.

בענייננו, קיימות ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ראיות לכאורה אלו כפי שעולה מעיון בתיק החקירה המשטרתי, יש בהן כדי לשמש תשתית עובדתית לביסוס הרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ראיות לכאורה אלה כוללות את הודעת המתלוננת בה פרטה המתלוננת את האירועים נשוא כתב האישום, מצויה הודעת בנם של בני הזוג אשר היה עד לחלק מהאירועים ואף הרחיק את המשיב כדי שלא יתקוף את אמו בשנית. קיים דוח פעולה של שוטר אשר שמע את המשיב מאיים על המתלוננת, מצויה תעודה רפואית שמתעדת את החבלות שנגרמו למתלוננת. המשיב עצמו קושר עצמו לאירועים, מכחיש חלק מהמיוחס לו, טוען שהמתלוננת היא זו שתקפה אותו קודם לתקיפתו אותה ולדברים שהושמעו. מודה שהתעצבן ולא שלט על עצמו ואף הביע חרטה. כל אלו יש בהם ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב בעבירות המיוחסות לו.

אף אם למשיב טענות באשר למהימנות המתלוננת ו/או למהימנות בנם של המתלוננת והמשיב ו/או באשר למשקלן המלא של הראיות לכאורה הקיימות לגביו ו/או הסברים כאלה ו/או אחרים באשר לנשוא הדיון וההשלכות לכך ו/או פרשנות לגבי דברים שנאמרו ומשמעות הדברים וההשלכות לכך, אין מקומם של אלה בדיון שבפני וטענות אלה ככל שיהיו וודאי שימצאו מקומן וישקלו בבוא העת בדיון בתיק הפלילי עצמו במסגרתו הוגשה בקשת המעצר עד תום ההליכים.

באשר לקיומה של עילת המעצר – הרי שמדובר בעבירות אלימות שביצע המשיב כלפי המתלוננת שהיא רעייתו, אם ילדיו לגביהם ראיות לכאורה ואלו מקימות עילת מעצר סטטוטורית.

קיימת מסוכנות ממשיב זה כלפי המתלוננת ומסוכנות זו נלמדת מעצם המעשים המיוחסים למשיב זה כשמעשים אלו בוצעו שעה שהמתלוננת עודה אוחזת בתינוקת דבר שלא הרתיע את המשיב על פי הראיות לכאורה לא רק לאיים על המתלוננת אלא לדחוף אותה לעבר המיטה, לדרוך על שוק רגלה, לתפוס אותה ולשרוט אותה בצווארה.

אף שמתקיימת עילת מעצר וקבעתי כאמור שקיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, הרי שעל בית המשפט לשקול אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה שיהא בה כדי לאיין מסוכנותו של המשיב ובכך להקטין את הפגיעה בחירותו של המשיב.

בחינתה של חלופת מעצר נעשית, ככלל כפי שנקבע בבש"פ 9198/04 בבית המשפט העליון על ידי כב' השופט עדיאל בעניין אבדולייב נ' מדינת ישראל בשני שלבים: שלב ראשון בוחן בית המשפט אם ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך חלופת מעצר – יהא טיבה אשר יהא. רק אם מגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר הוא יפנה לבחינתה של חלופת המעצר הקונקרטית הראויה בנסיבות העניין.

בענייננו, לאחר ששקלתי הנתונים שבפני נוכחתי כי מדובר במקרה שבו יש לבחון האם קיימת חלופת מעצר ראויה אשר יהא בה כדי לאיין מסוכנותו של המשיב ולעניין זה נדחה הדיון 24.10.10 שעה 08:30 על מנת שעד אז יוגש תסקיר מעצר על ידי שרות המבחן למבוגרים בעניינו של המשיב.