מדינת ישראל נ' סממה

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 01/03/10 בשעה 16:45 נהגה ברכב פרטי ביציאה

מכפר גלים, הגיעה לצומת עם כביש 4. במקום מוצב תמרור "עצור ותן זכות קדימה". באותה עת

בכביש 4 משמאל לימין ביחס לרכב הנאשמת נסע רכב פרטי מסוג "יונדאי" אשר נכנס לצומת והיה

קרוב לרכב הנאשמת. הנאשמת נהגה ברשלנות בכך שלא שמה לב לדרך, לא הבחינה ברכב

ה"יונדאי", לא נתנה לו זכות קדימה, נכנסה לצומת וכתוצאה מכך כלי הרכב התנגשו.

הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום בטענה כי אינה אחראית לקרות התאונה. בגרסתה בפני טענה

כי רכב היונדאי אכן היה במסלול הקרוב אליה אולם שלא כטענת נהג היונדאי, מר שיטרית, הוא

ביצע עקיפה של הרכבים שלפניו, בניגוד לקו ההפרדה הרצוף שמשמאלו, עבר למסלול הנגדי וכאשר

היא פנתה שמאלה, לא הבחינה בו ולכן ארעה התאונה.

נהג ה"יונדאי", מר שיטרית תיאר בפני כיצד נסע אותו יום, מכיוון חיפה לכיוון טירת הכרמל כאשר

לדבריו היו טור שהשתרך בנתיב הימני וכן היה טור שהשתרך בנתיב השמאלי. שני רכבים לפניו פנו

ימינה תוך סטייה לשול הימני לצורך פנייה לכפר גלים, הוא המשיך בנתיב נסיעתו, כאשר לפתע

הופתע על ידי רכבה של הנאשמת שביצע פנייה מבלי שהדרך הייתה פנויה, וכתוצאה מכך כלי הרכב

התנגשו.

מעדותה של הנאשמת עולה כי שני רכבים שהיו משמאלה פנו ימינה בכיוון כפר גלים אך לא סיימו

את הפנייה. הואיל וסברה כי הרכבים מבצעים פנייה ימינה לכפר גלים, פנתה שמאלה. יצוין כי

הנאשמת מאשרת כי המרחק בינה לבין הרכבים הפונים היה כעשרה מטרים, ולו היה מגיע רכב

מאחוריהם היא לא הייתה יכולה למנוע תאונה. עוד היא מאשרת כי שדה הראיה שעמד לרשותה

היה רחב מאוד ולא היה דבר אשר חסם את שדה הראיה.