מדינת ישראל נ' סמארה(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם עפ"י הודייתו ב-4 עבירות נפרדות לפי חוק הכניסה לישראל סעיף 12(1) לחוק, במועדים להלן: 21.5.09, 16.8.09, 24.8.09, 1.2.10.

בכל אחת מן ההזדמנויות נמצא הוא בשוק בפתח תקווה.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, שופטת

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה: מדובר בנאשם יליד 1989 ללא עבר פלילי. עצור מיום 1.2.10. הודה והורשע ב-4 כניסות לישראל שלא כחוק. בהודעותיו הוא מציין כי הוא נמצא בארץ שבועיים קודם לכל תפיסה שלו ועובד בשוק בפתח תקווה.

גזר דין

הנאשם הודה בכתב האישום שבפני ב-4 עבירות נפרדות של כניסה לישראל שלא כחוק, במועדים רחוקים זה מזה, בחודש מאי 2009, שתי כניסות באוגוסט 2009 והכניסה האחרונה בפברואר 2010.

למיטב הבנתי בכל אחת מההזדמנויות עד לאחרונה שבהן, לא נמצא הוא מסוכן, לא ע"י משטרת ישראל, ולא ע"י השב"כ, וכך נשלח לדרכו, חזרה לביתו, תוך מתן אזהרה שאין להכנס לישראל בלא היתר.

על אף סיטואציה זו ובצוק הנסיבות, חזר הוא לישראל שוב ושוב, למיטב הבנתי כדי לעבוד ולהתפרנס.

בין השאר, בנושא זה, דן רע"פ 3173/09, מוחמד פרג'ין נ' מ"י. שם נקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין בפסקה כ"א כי על הכרעתנו מחד גיסא סוככת גישה מרתיעה, המצדיקה עמדה מחמירה, ומאידך גיסא התייחסות מידתית לעבירת השהיה עפ"י נסיבות האדם העומד לדין.

"הדברים נאמרים כמובן בקווים רחבים, ושיקול הדעת נתון לביהמ"ש הדן. בלא נטיעת מסמרות נאמר כי בהנחה שהמדובר בשהיה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד ככלל לדין) העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות, כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם. אין בכך כדי למנוע מן התביעה להעמיד לדין גם על שהיה ראשונה שלא כדין, אך במקרים כאלו אם אין נלוות עליהן עבירות אחרות, ואין הקשר בטחוני, ככל שהמדובר בשהיה קצרה מאד בישראל ניתן להסתפק במאסר על תנאי תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה ותוך שילוחו לשטחי הרשות ללא שיהוי. כאמור, בשהיה שניה שלא כדין העונש הראוי הוא מאסר בפועל לשם הרתעה, ואורכו צריך להגזר מנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי, ועם זאת יובאו בחשבון נסיבות המצוקה. "

בנושא זה גם באה התייחסותו של כב' השופט ג'ובראן, ואצטט מדבריו:

"דומה כי התקבעה בנושא זה מדיניות מופרזת של ענישה מחמירה, בגין עבירות של שהות בלתי חוקית בישראל... וזאת מבלי שניתן משקל נאות לנסיבות המקרה הספציפי, היינו הסיבה בגינה נעברה העבירה, מידת הסיכון הממשי לבטחון ישראל הגלומה בביצוע העבירה ונסיבות נוספות.".

את כל אלו לוקחת אני בחשבון ומוצאת אני אל מול עבר נקי והודיה, 4 עבירות נפרדות של שהיה שלא כחוק, לקיחת אחריות ונסיבות אישיות, להטיל על הנאשם בהתחשב בכך שזו פעם ראשונה שמובא לדין, 45 ימי מאסר לריצוי בפועל, מיום מעצרו – 1.2.10 כולל.

כמו כן מוטלים 6 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם תוך 3 שנים יחזור ויעבור על העבירה בה הורשע.

אינני רואה טעם בהטלת קנס, אך חלף זאת תחתם התחייבות בגובה 2500 ₪, תנאיה כפי התנאי שהוטל, ואם לא תחתם – ירצה 7 ימי מאסר.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, שופטת