מדינת ישראל נ' סלע

החלטה

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת מהירות של 161 קמ"ש בדרך שאינה עירונית, בה המהירות המירבית המותרת הינה 90 קמ"ש – עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

2.הנאשם נהג רכבו בדרך איילון בתל אביב ומהירותו האמורה נקלטה ע"י שוטרים באמצעות מכשיר ממא"ל מדגם מולטנובה F6.

3.ביום 18.4.13 הגישה ההגנה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, ובתוך כך ביקשה רשימת כל החומר שנערך ושנאסף ע"י הרשות החוקרת בתיק זה וכמו כן דיסק צילום הרכב, כרטיס התיקונים של מכשיר הממא"ל, דו"ח כיול "וכל חומר חקירה רלוונטי באשר הוא".

4.המאשימה הגיבה בכתב לבקשה. אליבא דתגובת המאשימה, ההגנה לא הניחה תשתית מינימלית שתבהיר ותציין מה חשיבות הפרטים הנדרשים, ובתוך כך לא טרחה להבהיר אילו פגמים יכול וקיימים במכשיר ועל מה היא מבססת בקשתה. התביעה עמדה על כך שהיא עומדת בשלוש הדרישות המרכזיות שנקבעו בהתאם להלכה הפסוקה בעניין ע"פ 5345/90 בראונשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 40, לפיהן עליה להוכיח כי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו, כאשר המנימום הינו שהשוטר המפעיל בדק תקינות המכשיר לפני צאתו למשמרת ואחרי סיומה, כמו כן שההפעלה בוצעה ע"י שוטר מיומן ושלישית שהמכשיר הופעל כיאות ע"י המפעיל ובתנאי שטח המבטיחים כי המכשיר מדווח את המהירות הנכונה וללא שיבושים. בנוסף עפ"י ההלכה המחייבת בעניין מכשיר הממא"ל – רע"פ 7093/10 מדינת ישראל נ' דריזין (מיום 1.7.12) – להלן הלכת דריזין , נקבעה חזקת אמינות למכשיר זה, כאשר הנטל לסתור את החזקה מוטל על המבקש, וכמו כן ניתן לבסס הרשעה בעבירת מהירות גם מבלי שהמאשימה תציג בפני בית המשפט תעודת כיול. התביעה צרפה לתגובתה תע"צ מעבדה ומסמכים נלווים, בדבר תקינות המכשיר וביקורת תקופתית שנערכה למכשיר ותע"צ פיתוח.

5.מעיון בצרופות שצרפה המאשימה לתגובתה עולה כי למכשיר נערכה ביקורת תקופתית ביום 12.1.12, צורף כרטיס המכשיר, תע"צ וטפסים בדבר הביקורת התקופתית.

6.ביום 19.5.13 נערך דיון בפני לעניין הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ. ההגנה הסכימה כי הבקשה תשמע בפני גם אם אצטרך לשמוע הוכחות בתיק זה: "אין לי התנגדות שבית המשפט ישמע את הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, שכן אני מבקשת דברים בסיסיים, וגם ישמע את התיק העיקרי אם נדרש לכך" – ע' 2, ש' 4-5.

7.לאחר דיון ממצה שנערך, ויתרה ההגנה על חלק מהדברים אותם ביקשה בבקשתה עלי כתב, ומיקדה בקשה בשלושה דברים עיקריים: בדיקת כיול למכשיר, הוראות יצרן למכשיר וכרטיס התיקונים.

המאשימה התחייבה להעביר הצרופות של תגובתה להגנה, לרבות התע"צ, כרטיס המכשיר ומסמכי הבדיקות התקופתיות. לגבי בדיקת הכיול עמדה על תגובתה כפי שנמסרה בכתב לבית המשפט.

8.ביום 20.5.13 הוסיפה המאשימה תגובתה בכתב, לאור הדיון שהתקיים, והסכימה להעמיד לעיון והעתקה לטובת ההגנה, במעבדת המכשור של משטרת ישראל בקרית גת, מסמכים בדבר הוראות היצרן של המכשיר וכרטיס המכשיר.

9.למעשה, רוב רובו של החומר המבוקש הועמד לטובת ההגנה לעיון והעתקה.

10.באשר לפריט האחרון, בדיקת הכיול, הדין הוא עם המאשימה.

הלכה פסוקה שלמכשיר הממא"ל קיימת חזקת אמינות בהתאם להלכת דריזין לעיל.

בית המשפט העליון אימץ את 3 התנאים שהוכחתם מקימה חזקה עובדתית שלפיה ניתן להסתמך על תוצאות הממא"ל לצורכי הרשעה, כפי שנקבעו עוד בהלכת בראונשטיין. בית המשפט העליון קבע כי אין בסיס לטענה לפיה הדרישה לתקינות בעת ההפעלה כוללת חובה לבצע בדיקת כיול תקופתית, במיוחד מאחר שנקבע כי ביצוע בדיקה תקופתית כללית מומלצת. עוד נקבע כי על התביעה להוכיח באמצעות תע"צ בדיקה תקופתית לממא"ל, אחת חצי שנה. בצרופות שהוגשו לעיוני, במסגרת תגובת המדינה, הוגשה תע"צ בדבר ביקורת תקופתית לממא"ל שנמצאה תקינה. הבדיקה נערכה ביום 12.1.12, ואילו העבירה, לכאורה, המיוחסת לנאשם בוצעה ביום 28.3.12, דהיינו פחות מחצי שנה עובר לבדיקה.

11.אשר על כן, מכלל הטעמים דלעיל, אני קובע כי ההגנה לא הניחה בפני, בבקשה זו, תשתית מינימלית כלשהי כדי לסתור את חזקת אמינות מכשיר הממא"ל. התביעה תעמיד, כפי שהתחייבה, לרשות ההגנה לעיון והעתקה, במעבדתה אשר בקרית גת, את הוראות היצרן של המכשיר וכרטיס המכשיר וזאת תוך 14 ימים מהיום.

באשר לבדיקת הכיול – בקשת ההגנה נדחית בזאת.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: