מדינת ישראל נ' סלסרנקו ואח'

גזר דין – נאשם 1

כתב האישום

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש – לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ותקיפה סתם - לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

להלן תמצית עובדות כתב האישום המתוקן:

בתאריך 27.6.2009, סמוך לשעה 03:00, בטיילת בת, טיילו המתלוננים 1 ו-2, יחד עם אחרת. הנאשם ואחר שהיה עימו, ראו את המתלוננים 1 ו-2, וניגשו אליהם.

באותן הנסיבות, נאשם 2 דרש ממתלונן 2 כי ייתן לו את הטלפון הנייד שברשותו. נאשם 2 ואחר נטלו את הטלפונים של המתלוננים 1 ו-2, ללא הסכמתם, והחלו מתרחקים, ונאשם 2 איים על מתלונן 1 בפגיעה שלא כדין בגופו.

בהמשך, סמוך לשעה 3:20, ברחוב זרובבל, בבת ים, פנו הנאשמים למתלוננים 3 ו-4, וביקשו למכור להם את הטלפונים שגנבו כפי שמתואר לעיל. מתלוננים 3 ו- 4 ענו בשלילה להצעתם של הנאשמים והמשיכו בדרכם.

כעבור זמן קצר, פגשו הנאשמים בשנית את מתלוננים 3 ו- 4 וביקשו מהם 3 ו- 4 שיחת טלפון, ומתלוננים 3 ו- 4 בתגובה ענו כי אין ברשותם טלפון סלולארי.

הנאשמים דרשו שוב ממתלוננים 3 ו- 4 את טלפוניהם, והם חזרו בשנית על תשובתם. בתגובה, הנאשם בעט בידו של מתלונן 3, וכתוצאה מכך נגרמה למתלונן 3 נפיחות בזרת של כף יד שמאל. בהמשך, סטר הנאשם בפניו של מתלונן 4, המתלוננים 3 ו- 4 ברחו מהמקום.

באותה העת, נכחו במקום השוטרים, הבחינו בנאשמים וביקשו מהם לעצור.

תסקיר שירות המבחן

2.לפי תסקיר שרות המבחן, הנאשם בן 23, נשוי ואב לילד בן שנה. הנאשם מתגורר באשקלון עם משפחתו, ועובד כחצי שנה כמפעיל מכונה במפעל בקרית גת.

הנאשם מוכר לשרות המבחן מהליך משפטי קודם, במסגרתו הוטל עליו צו מבחן אותו ביצע כנדרש, וצו של"צ בהיקף של 250 שעות שאותו הוא אמור לסיים תוך חודש ימים.

לנאשם זוג הורים ילידי אוזבקיסטן ואח צעיר. אביו עבד כקבלן שיפוצים עד שנותח לפני כחצי שנה בגבו, ומאז אינו עובד. אמו סובלת ממחלות תורשתיות קשות, ומוכרת כנכה בביטוח לאומי. לדברי הנאשם, בילדותו אמו עברה ניתוחים רבים וכתוצאה מכך נדרש לטפל באחיו הצעיר. מתוך דברי הנאשם עלה כי הוא לא נהג לשתף את הוריו בקשייו, ברגשותיו, ובקורות עמו, ולא נענה לסמכותם.

להערכת שרות המבחן, בין היתר, על רקע היעדרות האב בעקבות שעות עבודה רבות, וחוסר מעורבות האם בשל מצבה הבריאותי, הוריו של הנאשם התקשו לכוונו ולהעמיד בפניו גבולות.

הנאשם נולד באוזבקיסטן, החל את לימודיו שם בבית ספר יסודי, ותיפקד באופן תקין, עד שעלה עם משפחתו לישראל. בארץ, הנאשם התקשה בלימודיו, ואף נשאר כיתה עקב קשיי שפה. כמו כן, הנאשם עבר שלושה בתי ספר עקב מעבר מגורים וקשייו הלימודיים.

הנאשם למד בתיכון בבית ספר מקצועי, והפסיק בתום 11 שנות לימוד כי, לדבריו, העדיף לצאת לעבוד. בגיל 17 הנאשם התחבר לקבוצת שוליים מהשכונה, וביצע עמם עבירות רכוש ואלימות. במקביל, לדבריו, עבד בעבודות מזדמנות. הנאשם לא גויס לצבא עקב מעורבותו בפלילים טרם גיוסו.

הנאשם היה נתון בצו פיקוח של קצינת מבחן לנוער למשך שנה וחצי, ואף שולב בשנת 2012 בסדנה לשליטה בכעסים, ושיתף פעולה באופן מלא. כמו כן, הנאשם הגיע לשיחות פרטניות באופן עקבי. שרות המבחן התרשם כי במהלך תקופה זו גברה מודעותו של הנאשם לדפוסי התגובה האימפולסיביים שלו, ולסיבות בגללן התקשה לשלוט בכעסיו. כמו כן, נראה כי הפנים דרכי התמודדות ודרכי תגובה חילופיות ובונות, אותם הוא יודע ליישם כיום.

ביחס לביצוע העבירות הנדונות, הנאשם הודה בהן בפני קצינת המבחן, הביע צער וחרטה על ביצוען.

לדברי הנאשם, באותה תקופה, התחבר לגורמים עבריינים, ונהג להתפרץ באלימות על כל התגרות ועימות מילוי. מדברי הנאשם עלה כי מאז התחתן, הפך לאב, עבר טיפול, ושינה את אורח חייו ואת קשיו החברתיים. כמו כן, הנאשם מסר כי הוא מעוניין לפצות את המתלוננים.