מדינת ישראל נ' סלמה

הכרעת דין

כתב האישום:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 13/6/2009 הכניס את כלי רכבו לשפת הים בניגוד לסעיף 9(א) לחוק עזר לאשדוד (הסדרת מקומות רחצה), תשל"ו-1976.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה העיד עד התביעה דורון מור, פקח בשיטור המשולב בעיריית אשדוד. על פי עדותו, הבחין בנאשם נוסע ברכבו בחוף הים כברת דרך של כ-200 מטר, עוצר את רכבו ופורק ממנו ציוד. בנוסף, לטענת העד בכניסה לחוף היה שילוט המורה כי הנהיגה בחוף הים הינה אסורה. דברים אלו עולים בקנה אחד עם הדברים שנרשמו ע"י העד בדו"ח הפעולה אותו רשם בסמוך למועד האירוע נשוא כתב האישום, ואשר הוגש לבית המשפט יחד עם כתב האישום.

כמו כן, התביעה הציגה תצלומים, בהם נראה רכבו של הנאשם עומד על שפת הים.

פרשת ההגנה:

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו. הנאשם כפר בקיומו של שילוט האוסר נהיגה בחוף הים, וכן טען כי במועד האירוע הסיע אישה נכה והורידה בחוף הים.

דיון והכרעה:

נוכח המקובץ ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, מצאתי כי המאשימה הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בכתב האישום .

ס' 9(א) לחוק עזר לאשדוד (הסדרת מקומות רחצה), תשל"ו-1976 (להלן: החוק) קובע כי "לא יכניס אדם לשפת הים כלי רכב, למעט אופניים כשהם מובלים ביד לצורך העמדתם במקום שקבע לכך ראש העירייה, ולמעט עגלות נכים". "שפת הים" מוגדרת בסעיף ההגדרות שבחוק כ"שטח המשתרע בין קו שפל המים ובין הקו שבים המרוחק 300 מטר מקו שפל המים וכן השטח המשתרע בין קו שפל המים ובין קו היבשה כפי שסומן במפה הערוכה בקנה מידה 1:5000 החתומה בידי ראש העירייה, ואשר הופקדה במשרד הפנים ביום 9 באוגוסט 2007 ואשר העתקים ממנה מופקדים במשרדי העירייה ובמשרד הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים". לציין כי על פי ס' 2(ב) לחוק על העירייה חלה חובה לציין במודעות ובשלטים את גבולות שפת הים לכיוון היבשה.

קיומו של שלט האוסר נהיגה על חוף הים לא הוכח בפניי במידה הנדרשת בפלילים. בשעה שלא הובאו בפניי תצלומים ו/או ראיות אחרות לעניין זה ע"י מי מהצדדים, הרי שאין בידי לקבוע כי אכן הוצב שלט כאמור בכניסה לחוף הים. ברם, גם אם אניח כי לא הוצב שלט כאמור, לא יהיה בכך כדי לסייע לנאשם בהגנתו, שכן האיסור הקבוע בס' 9(א) הינו איסור עצמאי שאינו תלוי בקיומו של שלט כלשהו. כמו כן, מן התצלומים שהוגשו לבית המשפט ניתן ללמוד בבירור כי רכבו של הנאשם עומד על שפת הים. לפיכך, ונוכח העובדה כי הנאשם אינו כופר בכך כי נכנס לשפת הים עם רכבו, הרי שהנני מוצאת כי הנאשם עבר על האיסור הקובע בס' 9(א) לחוק.

לציין, כי לא מצאתי ממש בגרסתו של הנאשם לעניין האישה הנכה אותה לטענתו הוריד בשפת הים. גרסה זו הינה בגדר "גרסה כבושה", אשר הועלתה לראשונה במועד ההקראה ביום 13/7/2010 (ראו עמ' 1 לפרוטוקול מיום 13/7/2010, ש' 14-15). יתרה מכך, חרף דבריו של הנאשם כי יביא את האישה הנכה לעדות (ראו עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 15), לא השכיל לעשות כן בשלב הבאת הראיות. לציין כי אותה אישה לא הוזכרה בדו"ח הפעולה של עד התביעה דורון מור אשר נרשם בסמוך למועד האירוע, וכי בתצלומים אשר הוגשו מטעם התביעה לא ניתן להבחין בנוסעים נוספים אשר היו באותה עת ברכבו של הנאשם. בנוסף, גם במכתבו של הנאשם לעיריית אשדוד מיום 17/7/2009 לא הוזכרה אותה אישה. ההלכות בעניין "גרסה כבושה" הן ברורות, וכך גם ההלכות בעניין הימנעות צד מהבאת עדים וראיות אשר עשויים היו לתמוך בגרסתו.

על יסוד האמור לעיל, הנני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

קובעת לטיעונים לעונש ליום 22/3/2011 בשעה 17:00.

המזכירות תשגר עותק מהכרעת דין זו לצדדים ותזמנם למועד הדיון.

ניתנה היום, י' אדר א תשע"א, 14 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: