מדינת ישראל נ' סלם

החלטה

טוען הסנגור שהחשדות בגינם נעצר החשוד כיום הינם המשך לחשדות בגינם נעצר החשוד ביום 31.8.09, ובגינם הוגשה בקשת מעצר לבית משפט השלום בבאר-שבע בתיק מעצרים 3908/09, ולכן נתונה הסמכות לדון בבקשה זו לבית משפט השלום בבאר-שבע, שבפניו הוגשה הבקשה לראשונה, ועל המשטרה היה להגיש בקשה לעיון חוזר לבית משפט השלום בבאר שבע, בהתאם להוראות סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים).

בקשתי מנציג המשטרה להציג בפני את בקשת המעצר שהוגשה לבית משפט השלום בבאר שבע. בבקשת המעצר צוינו פרטי העבירה כדלקמן:

"בתאריך 31.8.09 נערך חיפוש בביתו של החשוד במהלכו נתפס רכוש גנוב הכולל שני מחשבים ניידים שמקורם בהתפרצויות וכן סם מסוכן קריסטל במשקל 0.3 גרם."

רואים אנו שהחשד בבקשה שהוגשה בבאר שבע הוא החזקת המחשבים שהינם רכוש גנוב. החשדות לא נבעו מתוכן המידע שהיה מצוי במחשבים עצמם.

בבקשה שבפני פרטי העבירה הרשומים הינם כדלקמן:

"החשוד ביחד עם אחרים קשרו קשר והתפרצו למקום מגורים במטרה לגנוב. לצורך ביצוע העבירות חדר החשוד למחשב האזעקה וחיבל בפעולתו."

מהחקירות הנגדיות עולה שמדובר על התפרצות בירושלים ולא בבאר שבע.

מכל האמור לעיל עולה שמדובר בשני חשדות שונים לחלוטין ובשתי עבירות שונות לחלוטין. העובדה שבשני החשדות מדובר באותו מחשב אינה מעלה ואינה מורידה, מהסיבות כדלקמן:

1) מקומות ביצוע ההתפרצויות שונים;

2) מועדי ביצוע ההתפרצויות שונים;

3) בבקשה בבאר שבע נושא המעצר היה עצם החזקת המחשב כרכוש גנוב, ולא השימוש שנעשה בו ותוכן המידע האגור בו;

4) בבקשה שבפני הדגש אינו על היותו של המחשב רכוש גנוב, אלא על השימוש שנעשה בו והמידע האצור בתוכו.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת הסנגור, וסבור אני שיש לי את הסמכות לדון בבקשה.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תש"ע, 12/11/2009 במעמד הנוכחים.

זכריה ימיני, שופט

החלטה

החשוד נעצר ביום 4.11.09 בחשד לביצוע עבירות של התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה, החזקת מכשירי פריצה, החזקת רכוש חשוד כגנוב, קשר לפשע, מחיקה או שינוי חומר מחשב, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת.

כיום מבקשת המשטרה להאריך את מעצרו של החשוד ב-10 ימים נוספים, כאשר עילות המעצר הנטענות על ידה הן שיבוש הליכי חקירה בדרך העלמת ראיות, השפעה על עדים והימלטות מהדין, מסוכנות לבטחון הציבור ולרכושו, וכן קיום החקירה בתנאי מעצר מלאים.

מעיון בתיק החקירה ובנספח הסודי עולה שנצבר חומר ראיות כנגד החשוד, אשר לכאורה מסבך את החשוד בחשדות המיוחסים לו, ותגובתו של החשוד מתבקשת. החשוד בוחר לשמור על זכות השתיקה ולא להזים את החשדות כנגדו. במצב זה עבודתה של המשטרה נעשית קשה יותר, והיא צריכה זמן רב יותר לצורך החקירה בה או תבסס את החשדות כנגד החשוד או תפריך אותן.

טוען הסנגור לשיהוי בחדירה לחומר המחשב. אלא שבנספח סודי מב/3 יש הסבר סביר לשיהוי.