מדינת ישראל נ' סלימיה

החלטה

ממנה את הסנגור הציבור בייצוג החשוד בהליך זה.

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"א, 15/11/2010 במעמד הנוכחים.

אילן בן-דור, שופט

החלטה

בקשה למעצר המשיבים   ל3  ימים    לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו– 1996(להלן:"החוק"). המייחסת  עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק  לפי סע' 12 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 .

באופן קונקרטי מדובר במי שנכנס לישראל מספר פעמים שלא כחוק טרם נתקבלה לגביו תעודת עבוד ציבור וטרם מוצתה חקירתו

עילות המעצר הנטענת היא   מסוכנות,וחשש משיבוש הליכי חקירה, קידום חקירה.

המשיב מכחיש את המיוחס לו.ב"כ המשיב טען שיש לשחררו ,ולחילופין שיש לשחררו בערובה לחלופת מעצר לעניין זה הפנה להחלטה אך לא הוצגה חלופה קונקרטית.

בדיון הובהר שנחוצה חקירתו בנוסף לאירועים נוספים בהם נכנס לישראל שלא כדין.  

ב"כ החשוד גרס כי עילת המעצר היא של חשש מהמלטות בלבד כי לא ניסה להשתמש בתעודת זהות מזויפת.לטעמו לא נחוצה חקירה נוספת.

                  עצם המעצר

בדיון הוצג לעיוני חומר החקירה שביסוד הבקשה. ועלה חשד סביר, כנחוץ לשלב החקירה , הקושר את  המשיב לעבירה. לחשד יש אחיזה בחומר ואין המדובר בהשערות בעלמא.

כמו כן שוכנעתי שמתקיימת עילת מעצר בהתאם לסעיף 13(א) לחוק.

קיימת עילת "מסוכנות", במידה מסוימת,  הנובעת מכניסה לארץ ונוכח נסיבות הכניסה כמתועד בתיק שלפני   שלא תחת עינם של רשויות הביטחון נסיבות אלה מצדיקות חקירה נוספת.

העילה החולשת על שלב דיוני זה היא עילת קידום החקירה

קיים חשש להימלטות בהיותו תושב השטחים  י השופטת פרוקציה בבש"פ 2739/02 צבאח נ' מדינת ישראל פ"ד נו(4) 926, 930(9.4.2002

ער אני לסעיף 13(ב) לחוק, אך בנסיבות שלפני בטרם מיצוי חקירה, לא ניתן להעדיף, בשלב זה, שחרור בערובה .

משך המעצר

עם זאת, לא מוצדק בעיני לאור הנסיבות להיעתר לבקשה לעצור למלוא התקופה המבוקשת. זאת, נוכח האיזון בין חומרת החשד,העילה , וצורכי החקירה (מבחינת אופי הפעולות והיקפן) מחד גיסא , לעומת זכויות החשוד  והפיקוח על החקירה, מאידך גיסא. רק חלק  מפעולות החקירה מצדיק מעצר בשל חשש מסיכולן.

לפיכך , והמשיב ייעצר  המשיב עד ליום  16.11.10 שעה 13:00.