מדינת ישראל נ' סלים(עציר) ואח'

בית המשפט: מוסר בזה את ההחלטה לידי ב"כ הצדדים

החלטה

במסגרת בקשת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב 5 (להלן: המשיב) עד תום ההליכים, נדרש בית המשפט בהחלטה זו לשקול את חלופת המעצר עליה הומלץ בתסקיר מעצר מיום 23.8.11.

המשיב נמצא כעת במעצר עד תום ההליכים, וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי הורה על מעצרו בהחלטה מיום 28.7.11 (כב' הש' כרמל). על החלטה זו הוגשו עררים על ידי המשיב ויתר הנאשמים המעורבים בפרשה, אשר נדונו במאוחד בבית המשפט העליון (כב' הש' עמית) ביום 4.8.11. בהחלטתו מיום 10.8.11 הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי הראיות נגד המשיבים עולות כדי הרף של ראיות לכאורה, כנדרש לצורך שלב זה של מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, בנוגע למשיב שלפנינו, הורה בית המשפט לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר ולהשיב את הדיון בעניינו לבית המשפט המחוזי, על מנת לחזור ולבחון אם ניתן להסתפק לגביו בחלופת מעצר; וזאת, תוך התחשבות בעברו הנקי יחסית (הרשעה אחת משנת 2004 בגין החזקת סכין) ובנסיבות המיוחדות של המקרה. בשל חשיבות הדברים, אבקש להפנות לנימוקיו של כב' השופט עמית בפסקה 12 להחלטה:

"לא בלי התלבטות, אני סבור כי יש לבחון את האפשרות לחלופת מעצר לגבי עמאר. אכן, מהודעותיו של המתלונן עולה כי עמאר הוא שהתחיל באירוע, ולמצער, היה לו חלק מרכזי, כאשר ניגש למתלונן ואמר לו שאם לא ייתן להם את הבית הוא יהרוג את משפחתו, וכאשר המתלונן אמר לו שיש משטרה, עמאר הצביע על משמר הגבול "ואמר לי מה הם יכולים לעשות ואז התחיל הבלאגן" (הודעה מיום 29.6.2011 עמ' 2 ש' 47). מנגד, בהנחה שעמאר לא היה מודע להקלטה בניידת, הרי שהתבטאותו הספונטנית לכאורה, מעוררת סימן שאלה לגבי מעורבותו. בנוסף, אין להשוות את עברו הפלילי של עמאר לאלו של העוררים האחרים, באשר לחובתו הרשעה אחת משנת 2004 בגין החזקת סכין. בהתחשב בכל אלה, ומבלי לקבוע מסמרות, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של עמאר, ולאחר מכן יוחזר עניינו לבית משפט קמא על מנת לחזור ולבחון אם ניתן להסתפק לגביו בחלופת מעצר".

בעקבות החלטה זו הוזמן תסקיר מעצר, אשר הוגש, כאמור, ביום 23.8.11. בתסקיר מומלץ על מעצר בית מלא בבית הוריו של המשיב, בבאב חוטה שבעיר העתיקה, בפיקוח רצוף במשך כל השבוע ובכל שעות היממה; והוצעו בתסקיר שני מפקחים – אביו ואשתו של המשיב. בתסקיר מציין שירות המבחן:

"ביחס להערכת הסיכון, לאור התרשמותנו מפער בין חומרת המיוחס לו לכאורה, לצד שלילת בעייתיות כלשהי בהתנהלותו, תוך הדגשת תפקודו התקין, אין בידנו לשלול סיכון במקרה זה. במצב דברים זה, אנו סבורים כי חלופה מתאימה עשויה לאיין מסוכנות זו...

המבקשת מתנגדת לחלופת המעצר המוצע, וחוזרת על עמדתה כי לאור חומרת מעשיו של המשיב, ולאור העובדה שכבר נקבע על ידי שתי ערכאות כי קיימות ראיות לכאורה כנגד כל המעורבים, יש להשאירו במעצר עד תום ההליכים. באשר לחלופה הספציפית המוצעת, טוענת ב"כ המבקשת כי המפקחים שהוצעו אינם יכולים להבטיח פיקוח מלא והרמטי על העצור, הואיל ואשתו של המשיב מטופלת בשבעה ילדים, ויכולתה לפקח על המשיב במשך 24 שעות ביממה, ולא להתיר לו לצאת מהבית, מוטלת בספק. באשר לאביו של המשיב, טוענת המבקשת כי יש להטיל ספק באמינותו הואיל ובמסגרת חקירתו טען שמעולם לא נחקר במשטרה וכי אינו יודע מה זה משטרה, בעוד שבפועל התגלה כי הוא נחקר במשטרה לפחות בארבעה תיקים.

מנגד טוען ב"כ המשיב כי יש לאמץ את המלצות התסקיר ולהורות על חלופה של מעצר בית, בבית האב בעיר העתיקה ובפיקוחו. לטענתו, יש לאמץ את מסקנתו של כב' השופט עמית כי אמרתו הספונטנית של המשיב בניידת כי לא ביצע את העבירה, מחלישה במידת מה את משקל הראיות לכאורה שנמצאו כנגדו, וכמו כן, יש להתחשב בעובדה שהוחלט על שחרורו של משיב אחר בתיק, על אף שעברו הפלילי הינו עשיר יותר מזה של המשיב בענייננו. לטענתו, מדובר בחלופה ראויה, מאחר שמקום מעצר הבית בעיר העתיקה הינו מרוחק ממקום האירוע נשוא המעצר (מחנה הפליטים שועפט), שם מתגוררים המתלונן ובני משפחתו, כך שאין חשש של ממש שמא תוך כדי המעצר בית יסכן המשיב את המתלונן ובני משפחתו.ב"כ המשיב מציין כי העיר העתיקה מרושתת במאות מצלמות, אשר עובדות 24 שעות ביממה, כך שאם חלילה יחליט המשיב להפר את תנאי מעצרו, הוא ייקלט מיידית במצלמות. לטענתו, אביו של המשיב הינו אישיות מאוד דומיננטית בחיי הבן, מלווה אותו לכל הדיונים, והוא משמש כדמות מרכזית בחייו. לטענת ב"כ המשיב, האב אף יהיה מוכן להתקין בביתו קו טלפון לצורך איזוק אלקטרוני אם יוחלט לשקול אופציה כזו. ב"כ המשיב מבקש גם שלא לייחס חשיבות לכך שלכאורה נחקר האב בעבר במשטרה; וככל הנראה, מדובר בחקירה פשוטה, כשהאב ענה על שאלות ששאלו אותו חוקרים בקשר לאירוע מסוים, ובמזכר נרשם רק עצם העובדה שנחקר.

סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996, מורה לבית המשפט לבחון האם ניתן להפחית את מסוכנותו של נאשם באמצעות חלופת מעצר – ובכך להשיג את מטרת המעצר באמצעי שפגיעתו בחירות הנאשם פחותה. בהקשר זה יש לציין כי כל אימת ששוקל בית המשפט את האפשרות של חלופת מעצר כמצוות המחוקק בסעיף 21(ב)(1) הנ"ל, מדובר רק בהפחתה יחסית של המסוכנות, ולא במניעתה המוחלטת, שכן אין בכוחה של חלופת מעצר להעניק מענה מוחלט למסוכנות הנשקפת מהנאשם; ואולם יש לקבלה, אם היא מבטיחה את שלום הציבור והנוגעים בדבר במידה מספקת בהתחשב בנסיבות העניין (ראו: בשפ 3940/11 ‏ ‏ מדינת ישראל נ' יקיר בוקובזה (מופיע במאגרים משפטיים, 25.5.11) בש"פ 5438/07 חוסין נ' מדינת ישראל (מופיע במאגרים משפטיים, 27.6.2007); בש"פ 10219/07 קוהן נ' מדינת ישראל (מופיע במאגרים משפטיים, 25.12.2007); בש"פ 2798/08 מדינת ישראל נ' פלוני (מופיע במאגרים משפטיים, 27.3.2008).

במקרה שלפנינו, ולאחר התלבטות, נחה דעתי כי אין להתיר את חלופת המעצר המוצעת. ראשית, על אף התבטאותו הספונטנית לכאורה של המשיב בניידת המשטרה, יש להסתפק האם אכן לא היה מודע להקלטה, ואף כב' השופט עמית העלה ספקות בשאלה זו; ועל כן, סבורני כי אין בהתבטאות זו כשלעצמה כדי להחליש במידה מספיקה את הראיות לכאורה שהצטברו כנגדו. בנוסף, ישנן די ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לאירוע, ואשר מבססות את העבירות החמורות המיוחסות לו, כולל נשיאה בנשק; ועל כן, שונה מצבו מזה של המשיב 3, אשר אכן שוחרר, מאחר שסבר בית המשפט העליון, כי במובחן מיתר המעורבים בפרשה, הראיות הקושרות אותו לאירוע רופפות במידה ניכרת בהשוואה לראיות הקיימות כנגד יתר הנאשמים, כולל המשיב שלפנינו.

באשר לחלופה הספציפית המוצעת, דומה כי אין בה כדי להוות חלופה יעילה ואפקטיבית בנסיבות העניין. לאחר שנחקרו שני המפקחים המוצעים, אשתו של המשיב ואביו, הגעתי לכלל מסקנה כי לאמתו של דבר, מדובר במפקח אחד בלבד, היינו, אביו של המשיב, מאחר שלמעשה, אין ביכולתה של האישה, המטופלת בשבעה ילדים קטינים, לפקח על המשיב למשך 24 שעות ביממה, ואף מבחינה סמכותית, לא שוכנעתי כי ביכולתה למנוע ממנו מלהפר את תנאי מעצרו. ובאשר לאביו של המשיב, אמנם התרשמתי מרצונו הכן לפקח על בנו, ברם, לא שוכנעתי כי יש ביכולתו להרים את הנטל של פיקוח צמוד משך 24 שעות ביממה, וכי ניתן יהיה לסמוך על פיקוחו הבלעדי לשלילה מוחלטת של מסוכנותו של המשיב.

גם אין בקיומן של מצלמות בעיר העתיקה כדי למנוע הפרות של תנאי מעצר הבית בזמן אמת. ראשית, הפריסה של מצלמות בעיר העתיקה אינה מלאה; כפי שמציין בית המשפט בתפ"ח 550-08 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' ג'אסן ואח' (פורסם במאגרים), אין מצלמות בכל הסמטאות של העיר העתיקה. שנית, לא תמיד יהיה ניתן לזהות את האדם הנראה במצלמות, כפי שאף עלה בפס"ד ג'אסן הנ"ל. כמו כן, אין כל ערובה לכך שהפרות כלשהן ייקלטו בזמן אמת. אמנם, ניתן יהיה בדיעבד, ברמת סבירות גבוהה, להוכיח לאחר המעשה הפרות תנאי המעצר, אם יהיו כאלו, כך שיש במצלמות כדי לספק מרכיב מסוים של הרתעה. ברם, רמת המסוכנות המשתקפת בעבירות המיוחסות למשיב מחייבת כי בית המשפט ידאג בראש ובראשונה למניעת הפרות תנאי המעצר, למען השמירה על שלום הציבור, גם במקרים שהעצור אינו מתחשב בסיכון שייתפס; וזאת, בדרך של יצירת תנאים אשר לא יאפשרו הפרות כאלו, גם בניגוד לכוונותיו. לא שוכנעתי כי בכוחן של המצלמות, בנסיבות העניין, לספק מניעה מוחלטת כזו, ועל כן, אין לייחס למרכיב זה, שהוא בעיקר מרכיב הרתעתי, תפקיד של ממש בהקשר של מעצר הבית. לא יהיה זה מיותר אף לציין כי העיר העתיקה אינה כה רחוקה ממחנה הפליטים שועפט כפי שנטען, כך שהמשיב יוכל יחסית מהר להגיע שוב לזירת האירוע ולאזור המגורים של המתלונן ומשפחתו, אם רק יגמור בדעתו לעשות כן.

על בסיס כל האמור, אין ביכולתי לאמץ את ההצעה לחלופת מעצר שבתסקיר, ואני מורה על המשך מעצרו של המשיב 5 עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"א, 25 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: