מדינת ישראל נ' סליבנוב (עציר) ואח'

החלטה

(בעניינו של משיב 4)

בפניי בקשה להורות על מעצרו של אדוארד צ'רקסקי (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת"פ 38672-08-10, לפי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

המשיב הינו משיב מס' 4 בבקשה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו באישום הראשון לכתב האישום את ביצוע העבירות הבאות:

1.החזקה ונשיאת נשק – עבירה לפי סעיף 144(א)+(ב) + 29 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

2.סיוע לחבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(2) + 31 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

המשיב ביצע את העבירות האמורות לעיל לכאורה ביחד עם אחרים כחלק מחבורה, אשר חלקה, לאחר האירוע המיוחס למשיב, המשיכה בביצוע של מעשי אלימות חמורים נוספים. יצוין כי נגד האחרים (להלן המשיבים 3-1 ו-5, המצוינים בכותרת הבקשה, בהתאמה) במסגרת כתב אישום האמור, מיוחסים אישומים נוספים (5 אישומים) שעניינם עבירות אלימות ועבירות סמים ובכלל זה עבירה של ניסיון לרצח, הצתה, עבירות בנשק; מסכת אלימות חמורה ובלתי מרוסנת בה נקטו והוסיפו לנקוט, לכאורה, כלפי יריביהם.

עפ"י עובדות כתב האישום פבל קריגר ויתר המשיבים המצוינים בכותרת הבקשה שהוגשה למעצר עד תום ההליכים (להלן: "החבורה") היו בעימות עם חבורה אחרת (להלן: "החבורה היריבה").

בסוף חודש יוני 2010, לאחר שאחד מהחבורה היריבה העביר לחבורה מסר מאיים, נקבעה פגישה.

לקראת המפגש המשיב ואחר היו מצוידים כל אחד מהם באקדח טעון. בסביבות השעה 22:00 נפגשו שתי החבורות ברח' הפועל בחיפה סמוך לגן ציבורי, או אז נפתחה אש מנשק חם לעבר החבורה מכיוון החבורה היריבה, כתוצאה מהירי נפגע כלי הרכב שעמו הגיעו חלק מחברי החבורה.

באותן נסיבות, כאמור, נשא המשיב נשק בלא רשות עפ"י דין להחזקתו ולנשיאתו.

יצוין כי עפ"י חומר הראיות לא בוצע ירי ע"י המשיב וחברו, שהיו כאמור חמושים באקדחים, לעבר החבורה היריבה, וזאת משום שלא היה סיפק בידם לעשות שימוש בנשקם, כלשונו של המשיב מס' 2, אלכסנדר צרנין, בהודעתו מיום 05.08.10:

"ש.האם האקדחים היו טעונים בכדורים?

ת.כן.

ש.מה הסיבה שהיה לכם אקדחים?

ת.פבל קריגר לקח אותם ליתר בטחון כי כמו שמכירים את פרחד הוא בא תמיד חמוש, פבל אמר לפני המפגש עם פרחד לא לירות עליו רק אם הוא יורה עלינו נירה עליו.

ש.באותו מפגש שהיה לכם עם פרחד הוא ירה עליכם כפי שאתה טוען אז למה לא יריתם עליו בחזרה?

ת.כי סילבנוב אמר שלא היה אפשרות לירות כי הם כבר היו אחרי השיחים וישר ברחו". (הדגשה שלי)

בסמוך לאחר האמור לעיל, קשר פבל קשר עם המשיבים 1 ו-2 לפגוע או לגרום לחברי הקבוצה היריבה חבלה חמורה בכוונה להטיל בהם מום, כנקמה על מעשיהם האמורים לעיל, ועל כן פנו למשיב כדי שייתן להם להשתמש ברכבו. בנסיבות אלה המשיב אשר ידע כי העברת רכבו לפבל תאפשר לו ולמשיבים 1 ו-2 לפצוע אחרים או לגרום להם חבלה חמורה, הסכים לבקשה והעביר לפבל ולמשיבים 1 ו-2 את רכבו מסוג פורד (ר' הודעת אלכסנדר צרנין מיום 10.8.10 עמ' 3).