מדינת ישראל נ' סלומון(אסיר)

החלטה

שמעתי את טענותיהם המפורטות של הצדדים.

נוכח התוצאה המעשית אליה הגעתי, לא אדון בשלב זה בטענות המשפטיות שהעלה עו"ד זילברשלג.

בהסכמת הצדדים אני מורה, כי המבקש יובא עוד היום בפני רמ"ח רפואה בשב"ס כלא איילון, אשר יפעל לפי סמכותו הקבועה בסע' 7 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 ויניח חוות דעת בפני וועדת שחרורים לצורך בדיקת השאלה, האם ראוי לשחרר את המבקש ממאסר מטעמים רפואיים.

המחלוקת היחידה מבחינה מעשית בין הצדדים, היא בשאלת בקשתו של עו"ד זילברשלג לשחרר את מרשו ממאסר לאלתר וטרם הבדיקה.

בעניין זה דעתי כדעתו של עו"ד זילברשלג. ראיתי את המבקש ועיינתי במקצת המסמכים הרפואיים שהוצגו לי. מדובר על פניו באדם חולני ומבוגר ומבלי להיכנס לתחומה של רשות אחרת אומר, כי על פניו ישנם סיכויים טובים להחלטת שחרור על תנאי.

הסיבה המרכזית שאני מורה באופן חריג כך היא, השיהוי הניכר בין החלטת בית משפט זה על המאסר חרף הקנס (בשנת 2007) עד לביצוע החלטה זו אך לאחרונה.

עו"ד זילברשלג התחייב בפניי, כי מרשו ייגש לאלתר לבית הסוהר איילון ויתייצב בפני רמ"ח רפואה לשם הבדיקה הרפואית.

רמ"ח רפואה יודיע עד מחר לבית משפט זה מהם תוצאות הבדיקה ומתי צפויה להתכנס וועדת השחרורים, ולאחר מכן יימשך הטיפול בבית משפט זה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו, לאלתר, לרמ"ח רפואה בשב"ס.

הפרקליטות התחייבה לסייע בעניין זה.

החלטה מנומקת תשלח לצדדים בדואר.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: