מדינת ישראל נ' סלאמה(עציר) ואח'

גזר דין

(בעניינו של נאשם 1)

1.נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); גניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב לחוק ביחד עם סעיף 29(א) לחוק; פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא לפי סעיף 413ו סיפא לחוק ביחד עם סעיף 29(א) לחוק; חבלה במזיד ברכב בצוותא לפי סעיף 413ה לחוק ביחד עם סעיף 29(א) לחוק; נהיגת רכב מנועי ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961, וכניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 – בנסיבות המפורטות בו:

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו.

לעניין העונש- הוסכם כי יופעל מע"ת בן 3 חודשים מת"פ 16948-06-12 (שלום חיפה) , וכן תעתור המאשימה לעונש של 16 חודשי מאסר בפועל, וב"כ הנאשם יעתרו למאסר בן 15 חודשים, כולל הפעלת המע"ת, וכן מע"ת וקנס.

3.ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו כי הנאשם יליד 1991, ללא הרשעות בתחום עבירות הרכוש. בעברו הרשעה קודמת בגין כניסה לישראל שלא כחוק, ושם הושת עליו מע"ת בן 3 חודשים בר הפעלה בתיק זה.

כמו כן ישנו קושי ראייתי מסוים, ועל כן תוקן כתב האישום לקולא בעניינו.

לאור האמור, 16 חודשי מאסר הינם עונש ראוי והולם אף את אינטרס הציבור.

לפיכך, מתבקש בימ"ש לכבד את ההסדר, ולהשית על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, וקנס ממשי.

ב"כ הנאשם טען לעונש כי הנאשם הינו בחור צעיר, שלחובתו הרשעה אחת בגין שב"ח, ללא עבירות נלוות.

בתיק זה בעיות ראייתיות, ולא בכדי תוקן כתב האישום כפי שתוקן בעניינו.

לפי ההסדר המוצע- ישנו רכיב של מאסר במצטבר עם הפעלת המע"ת, היינו -הרף העליון של העונש, ללא כל הקלה עם הנאשם, ולכן מתבקשת הקלה ל-15 חודשי מאסר.

אמנם הנאשם נתפס בצוותא עם הנאשמים האחרים, אולם בפועל חלקו מסתכם בכך שקיבל לידיו את הרכב הגנוב על מנת להעבירו.

לאור האמור, חלקו פחות מחלקם של המעורבים האחרים.

מפנה לת"פ 56297-05-11 (שלום נתניה)- בתיק בו נוהלו הוכחות, לגבי נאשם שלא ביצע את הפריצה עצמה, ושם הושת עליו 14 חודשי מאסר.

הנאשם הינו צעיר ויתום מאב, מתגורר עם אמו המתקשה לבקר אותו, ולכן מגיעה רק לעיתים רחוקות. היא אישה קשת יום, ואין לנאשם משפחה תומכת ואחים בוגרים, אלא רק אחים קטנים ממנו, עובדה שאף תרמה להסתבכותו בתיק זה.

תקופת מעצרו של הנאשם הייתה קשה, הואיל ונפגע בראשו, וסובל מכאבי ראש.

כמו כן יש להתחשב בכך שהנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. אין לו כל יכולת כספית.

לאור האמור, בימ"ש מתבקש לכבד את ההסדר, ולהשית מאסר ברף התחתון שלו, ולהימנע מהטלת קנס, שיתבטא בתקופת המאסר.

הנאשם הוסיף כי מביע צער וחרטה על הסתבכותו בתיק זה, סובל מבעיה בראשו, ומבקש כי יועבר לבדיקה רפואית.