מדינת ישראל נ' סיסו

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

מבוא

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרימת מוות ברשלנות, לאחר שבתאריך 16.12.10, נסע בנצרת עילית, לא האט בהתקרבו למעבר חצייה ולא נתן זכות קדימה למר אפים גולדינברג ז"ל, אשר חצה את הכביש, נפגע מרכבו של הנאשם באורח אנוש ונפטר מפצעיו ביום 9.1.11. המנוח היה כבן 88 שנה במותו.

הוראות החיקוק שיוחסו לנאשם בכתב האישום

1. גרם מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיפים 304 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 ו–64 ו–40 לפקודת

התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

2. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה – עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה וסעיף

68 לפקודת התעבורה.

3. אי האטה ואי עצירה בהתקרבות למעבר חצייה – עבירה לפי תקנה 52(6) לתקנות התעבורה

וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

גדר המחלוקת

ההגנה מסכימה כי היה מגע בין רכב הנאשם למנוח, אך כופרת באחריות לתאונה.

עוד כופרת ההגנה בקשר הסיבתי שבין התאונה לבין מותו של המנוח.

פרשת התביעה

רס"מ ופיק דגש הינו הבוחן שטיפל בחקירת האירוע מושא תיק זה (להלן: "הבוחן"). בחקירתו הראשית סיפר כי קיבל התיק לטיפולו מספר ימים לאחר התאונה.

באמצעות הבוחן הוגשו המסמכים הבאים:

ת/2- סקיצה שנערכה עם הנאשם במשרדו של הבוחן בתאריך 20.12.10, בהתאם לתיאורו של

הנאשם את הצומת ובהתאם להצבעתו ביחס למיקום חציית הולך הרגל וכיוון הליכתו כמו גם כיוון נסיעת הנאשם.

בגב הסקיצה ציין הבוחן כי באותו מועד בדק את רכבו של הנאשם והבחין במעיכה קלה במכסה המנוע.