מדינת ישראל נ' סיטבון(אסיר)

פסק דין

זוהי בקשה של שירות בתי הסוהר (להלן – שב"ס) להורות על המשך החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד לתקופה של שישה חודשים נוספים.

רקע

1.המשיב, המרצה עונש מאסר בן 16 שנה, החל מיום 26.03.2007, לאחר שהורשע, בין היתר, בעבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, סחיטה באיומים ועבירות על חוק איסור הלבנת הון, נמנה עם ארגון הפשיעה של אסי אבוטבול, והוגדר כמי ששימש עוזרו, איש סודו ויד ימינו של אבוטבול. ביום 27.09.10, בעקבות הצטברות מידע מודיעיני שלילי בעניינו, בין היתר בדבר כוונותיו לפגוע באחרים, הוחלט על החזקתו בהפרדה. החזקתו של המשיב בהפרדה הוארכה מעת לעת על ידי הגורמים המוסמכים בשב"ס, ועתה, בחלוף שישה חודשים, מסורה לבית המשפט הסמכות להורות על הפרדתו.

תמצית טענות המבקש

2.לטענת המבקש, מטרת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד מעוגנת בסעיפים 19ב(3) + (4) + (5) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971, שעניינם שמירה על שלומם של אחרים, מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר ומניעת עבירת אלימות לפי החוק למאבק בארגוני פשיעה. להערכת הגורמים המקצועיים, המבוססת על המידע המודיעיני, התנהגותו השלילית של המשיב, וממה שידוע על ארגון הפשיעה והסכסוכים הקיימים לו, אין כיום דרך אחרת להבטיח את מטרות ההפרדה בדרך הפוגעת פחות בזכויות המשיב.

ב"כ המבקש הגיש לבית המשפט מידע חסוי של שב"ס ומידע חסוי של משטרת ישראל על אודות המשיב, והפנה אף לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 6785/09 עידן זוארץ ואח' נ' מדינת ישראל, מיום 2.02.2011, במסגרתו תוארה השתלבותו של המשיב וחלקו בהתארגנות העבריינית.

תמצית טענות המשיב

3.ב"כ המשיב הדגיש כי מאז מעצרו, במרץ 2007, הוחזק המשיב בבית המעצר ניצן, שהוא בית מעצר פתוח אשר בו תחלופת אנשים רבה, ולא הוחזק בתנאי הפרדה. אף לאחר מתן גזר הדין בעניינו ועד ספטמבר 2010, שהה המשיב בבתי סוהר שונים, באגפים רגילים. ביום 20.09.2010 התקיימה ישיבה בנציבות שב"ס, במסגרתה הוחלט על החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד. מאז אותו מועד, הוארכה החזקתו של המשיב בהפרדה על ידי החלטות נציבות, ועל פי המלצות גורמי שב"ס בבתי הכלא השונים בהם הוחזק.

4.ב"כ המשיב מפנה לסתירה העולה לטענתו בין האמור בהמלצות הגורמים המוסמכים בבתי הכלא, אשר סברו כי מדובר באסיר ללא בעיות משמעת והמליצו לא אחת על העברתו לאגפים רגילים (ראו מש/1), לבין החלטות הנציבות לפיהן הסיבות בגינן הוחלט על הפרדתו עדיין תקפות, ובהתאם לכך הורו, פעם אחר פעם, על הארכת ההפרדה. לטענתו, מרבית המידע המודיעיני שהועבר לעיונו הינו מידע ישן, אשר היה קיים אף בתקופה בה הוחזק המשיב באגפים רגילים. מידע חדש שהצטבר בעניינו של המבקש, כמו למשל הידיעה המסתיימת בספרות 0700 שעניינה כוונות לפגיעה בסגל בית הסוהר, מעוררת תמיהה הכיצד זה, חרף המידע, סבר תת גונדר אלברט לנקרי, סממ"ז צפון, כי מדובר באסיר חיובי שניתן לשלבו באגפים רגילים. מדובר, כך לטענת המשיב, בפער בלתי מוסבר בין המידעים המודיעיניים, מועד הופעתם ועמדת הסממ"ז.

5.עוד טוען הוא, כי בדו"ח המשטרה שהועבר אליו צויין כי למשיב מיוחסת חברות בארגון פשיעה שלגביו נטענת קיומה של התארגנות שלילית המקימה חשש והמצדיקה החזקתו בהפרדה. לעניין זה ציין ב"כ המשיב, כי אסירים שהואשמו יחד עם המשיב באותה פרשיה, ואשר אף להם מיוחסת חברות באותו ארגון פשיעה, מוחזקים באגפים רגילים. לדבריו, הוא ניתק כל קשר שהיה לו עם חברים בארגון, וזאת על פי המלצת גורמי שב"ס אשר הבהירו לו מה עליו לעשות על מנת שיחשב אסיר ללא חומר מודיעיני שלילי, והתנהגותו בכלא הינה תקינה.

6.פקודת הנציבות מספר 04.03.00, שעניינה החזקת אסירים בהפרדה, קובעת בסעיפים 1(א) ו-(ג), 5(ב), (ג) ו-(ו), ובסעיף 11(ב)4, כי החזקת אסירים בהפרדה תיעשה במקרים חריגים ביותר, כאמצעי אחרון להשגת מטרותיה, ובכל מקרה מוטלת על שב"ס החובה לבדוק ולשקול שוב ושוב, לאורך כל הדרך, האם ניתן להורות על הפסקת ההפרדה או שינוי תנאיה, באופן שהשגת המטרות שבבסיסה תיעשה תוך פגיעה פחותה בזכויות האסיר. מהאינפורמציה שנמסרה אודות בחינת שילובו של המשיב בתנאי הפרדה זוגית לא ברור, כך ב"כ המשיב, מתי נעשתה הבדיקה.

מהלך הדיון

7.בתום הדיון שהתקיים ביום 29.03.11, הגיש המשיב תצהיר מטעמו ובו פירוט בדבר שיחות שערכו לו קמ"ן מחוז צפון, קמ"ן בית הכלא בו הוא מוחזק, סממ"ז צפון, הנהלת בית הסוהר שיטה וסגן נציב שב"ס, במסגרתן נאמר לו כי הוא נחשב "אסיר חיובי, ללא בעיות, ללא מידעים" (ראו סעיף 7 לתצהיר), וכי לאחר בדיקות מתאימות יש כוונה להוציאו מהפרדה ולהעבירו לאגף פתוח.

על מנת לאפשר למבקש לבחון את האמור בתצהירו של המשיב, וכן להגיש טיעון משלים מטעמו בעניין הבחינה שנעשתה בשאלת שילובו של המשיב בתנאי הפרדה זוגית, קבעתי ישיבה נוספת ליום 12.04.11.

8.בפתח הישיבה הנוספת הגיש ב"כ המבקש לעיון בית המשפט בלבד את רשימת הבדיקות שנעשו במסגרת שב"ס לצורך בחינת אפשרות שילובו של המשיב בהפרדה זוגית. בבחינת הקדמת המאוחר, ומבלי לחשוף דבר מן האמור בדו"ח, אציין כי שוכנעתי שלקראת הדיון בבקשה ערך שב"ס בדיקה מקיפה ברמה הארצית ונמצא כי לא ניתן לשלב את המשיב בהפרדה זוגית עם אף אחד מאסירי ההפרדה מקבוצת הסיווג אליה משתייך המשיב.

9.ב"כ המבקש הוסיף, כי משיחה שנערכה עם תת גונדר לנקרי, סממ"ז צפון, עולה כי הוא מאשר הלכה למעשה את מרבית דבריו של המשיב בתצהירו. עם זאת, הסביר כי ועדת ההפרדה המחוזית הינה גורם ממליץ בלבד, ולנגד עיניה לא עמדו חוות הדעת המשטרתיות, אלא חוות דעת מטעם שב"ס בלבד. הגורם המחליט בעניינו של המשיב הינו הוועדה הנציבותית, אשר בפניה מונחים מידעי שב"ס והמלצות הוועדה המחוזית, ובנוסף להם חוות הדעת המשטרתית ומידעים מודיעינים שנאספו על ידה. דברים אלה, כך ב"כ המבקש, יש בהם כדי לישב את הסתירה כביכול עליה הצביע ב"כ המשיב.

10.ב"כ המשיב הטעים בטיעונו כי במסגרת בקשה זו להארכת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, לא נבחנת החלטת הרשות המינהלית המוסמכת, באשר הסמכות להורות על החזקת אסיר בהפרדה מעבר לשישה חודשים נתונה לבית המשפט. משכך, על בית המשפט לבחון האם נוכח הנתונים שהוצגו בפניו, אכן לא ניתן להשיג את מטרות ההפרדה בדרך אחרת, ויש על כן להורות על החזקת המשיב בתנאי הפרדת יחיד לתקופה של שישה חודשים נוספים. המשמעות היא, לדבריו, כי על המבקש מוטל נטל שונה וכבד יותר להראות כי נתקיימו התנאים להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה.

דיון והכרעה

11.החזקת אסיר בהפרדה מוסדרת בסעיפים 19א עד 19ה שבסימן ב1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה). סעיף 19א מגדיר "אסיר בהפרדה" כלהלן: