מדינת ישראל נ' סיון להוז לייה

פסק דין

הנאשמת זכאית מחמת הספק

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 6.9.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 4.3.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה המתנדבת מרים נגר, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידו הנאשמת וחמותה, שנסעה עמה ברכב.

על פי גרסת המאשימה, ביום 6.9.11, בסמוך לשעה 19:06, נהגה הנאשמת ברכב בקרית אונו, בכביש היציאה המזרחית מחניון "קניון קרית אונו" ובהגיעה לצומת עם רחוב לוי אשכול, נצפתה על ידי העדה כאשר היא פונה ימינה לרחוב לוי אשכול, מבלי לציית לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתה.

העדה הורתה לנאשמת לעצור את הרכב ורשמה מפיה את הדברים הבאים:" יש אלוהים בשמים, ניפגש בבית משפט, אני עברתי בירוק מהבהב וצהוב ואת עושה רווחים, זה גזל, יבוא לך גזל".

הנאשמת העידה להגנתה ועל פי גרסתה נהגה במקום האמור, אך פנתה ימינה בצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתה דולק אור ירוק. הנאשמת טענה כי בתה התינוקת הייתה עמה ברכב ובנסיבות אלה, לא ייתכן כי לא תציית לאור אדום ברמזור ותסכן חיי בתה.

דברים דומים מסרה עדת ההגנה, גביזון אסתר. לדבריה, ראתה את הרמזור בכיוון נסיעת הנאשמת בבירור, שכן ישבה במושב האמצעי מאחור. לדבריה, מה שנרשם בדו"ח כאילו נאמר על ידי הנאשמת, נאמר על ידיה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסירה עדת התביעה עובדות מהותיות כגון: המרחק של רכב הנאשמת מקו העצירה, כאשר התחלף הרמזור בכיוון נסיעתה לאדום. בהיעדרן, ייתכן ושגתה עדת התביעה בהתרשמותה מנסיבות המקרה.

הנאשמת ועדת ההגנה מטעמה עמדו על גרסתן ועדותן בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 4 אפריל 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: