מדינת ישראל נ' סידר(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

כתב האישום שהוגש כנגד המשיב עניינו נהיגה בזמן פסילה, עת נדון לפסילת רישיון בת שבעה חודשים, בנוכחותו, בתת"ע (נצ') 720-11-08 מיום 4/3/09. לנאשם ניתנה אורכה בת חודש ימים להפקיד הרישיון ובגזר הדין (טופס ידני) נרשם "גם אם לא יפקיד הנאשם את רישיונו נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד. אם אין לנאשם רשיון נהיגה בתוקף, יפנה למזכירות בית המשפט".

הנאשם לא הפקיד רישיון או תצהיר על היעדר רישיון להפקדה ועל כן תקופת הפסילה עליה הודע לו בנוכחותו לא החלה להיספר גם לא 4 שנים מאוחר יותר, כולל היום שבו נתפס נוהג – 10/6/13 – נשוא האישום הנוכחי.

קיימות ראיות לכאורה

אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה של נהיגה בזמן פסילה – נשוא האישום והבקשה שלפני, המחלוקת היא בשאלה האם הנאשם מסוכן לציבור והאם ניתן למצוא חלופת מעצר הולמת תחת המעצר עד תום ההליכים.

עברו התעבורתי של הנאשם

לנאשם עבירה פלילית אחת משנת 2004 (זיוף) , 32 הרשעות בתעבורה, מתוכן 10 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. כאמור, רישיונו פקע ב 2001. כל אותן הרשעות המפורטות בכתב האישום ניתנו בהעדר התייצבותו של הנאשם שזומן כדין. בנוסף החל מינואר 2013 נפסל לצמיתות על ידי משרד הרישוי, ככל הנראה עד שיעבור מבחנים שכן בתע"צ משרד הרישוי נרשמה הסיבה לשלילה – "שיטת ניקוד".

בגזרי הדין שניתנו בהעדרו של המשיב הושתו עליו קנסות ותקופות פסילה ארוכות, אך לא היה בכך כל תועלת, שכן רישיונו של הנאשם ממילא לא היה בתוקף, קנסות הוא לא שילם ולא הוכח שגזרי דין אלו נמסרו לנאשם, כך שלמעט מקרה יחיד, בו נפסל בנוכחותו, לא ניתן היה להעמידו לדין על נהיגה בזמן פסילה, כי אם על נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. כשלעצמי איני רואה הבדל גדול בין השניים, וזאת כאשר רישיון הנהיגה פקע לפני שנים רבות, למעלה מעשור, והעבירה חוזרת על עצמה. שתי העבירות מלמדות על זלזול ברשויות החוק, בין אם מדובר במשרד הרישוי ובין אם מדובר בבית המשפט. יצויין כי בהרשעות הקודמות משנת 2008 ו-2009 נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה ברכב השייך לו.

מכל האמור לעיל עולה כי יש להרחיק הנאשם מן הכביש ולוודא שלא ינהג. עונשים של פסילה וקנסות הוכיחו עצמם כלא יעילים, בנוסף קיים חשש שהמשיב לא יתייצב לדיון גם באישום הנוכחי, כפי שעשה עד כה כמעט בכל האישומים שהוגשו נגדו, ולכן עד שייגזר דינו באישום הנוכחי, אני מוצאת כי יש להורות על מעצרו של המשיב.

הסנגור טען כי מעצר עד תום ההליכים הוא החריג ולא הכלל בבית משפט לתעבורה, אך ככל שרבים המקרים בהם נתפסים נהגים נוהגים בזמן פסילה או בלתי מורשים לנהוג, כך מתרבים מקרי המעצר שפעם היו חריגים. כב' השופט זילברטל בבש"פ 2173/12 אל גניני מיום 22/3/12 הבהיר כי "יש מקרים בהם מסוכנותו של הנאשם מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים, הגם שמדובר בעבירות תעבורה (ראו בש"פ 8563/09 אגבאריה נ' מדינת ישראל. יחד עם זאת משקיימת דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה מאחורי סורג ובריח, יש להעדיף דרך זו."

האם קיימת חלופת מעצר ראויה?

שקלתי את חלופת מעצר הבית שהציע הסנגור ואיני בטוחה אם אביו או אמו מסוגלים לעמוד במשימה ולמנוע מהמשיב לצאת מביתו 24 שעות ביממה, במשך 3 חודשים לפחות, בהן צפוי עניינו להתברר (בהתחשב בפגרת בתי המשפט הקרבה) ואם יצא מביתו, אני מסופקת אם ידווחו על כך למשטרה. המשיב טוען כי הרכב שייך לאחיו וכי הוא לא יודע שהוא פסול, כמו כן טען כי לקח מפתחות הרכב מבית הוריו מבלי שאחיו ידע וכל זאת לשם מה? להסיע את חברו ואשתו, בשעה 11:30 בבוקר. מהאמור אני מסיקה כי המשיב אינו מערב את בני משפחתו בענייניו ועל כן משמורתם לא תהא אפקטיבית. חמור מזה, הקלות הבלתי נסבלת בה המשיב נוהג ללא רישיון נהיגה, אפילו מבלי שהיה לו תירוץ של הכרח להתפרנס, מביאה אותי למסקנה כי קיים הכרח להרחיקו מהכביש באופן דראסטי ולאלתר.

בעמ"ת 26049-03-13 סלאמה אליו הפנה הסנגור, שוחרר המשיב למעצר בית בהשגחת גיסו – שוטר לשעבר שלקח עליו אחריות, ואילו בעמ"ת 60369-07-12 עשאיר (נהיגה בפסילה פעם שניה ובריחה משוטר) שוחרר המשיב למעצר בית, כאשר כב' השופטת רפפורט מנמקת כי תשעת ימי המעצר בהם שהה עד כה השיגו אפקט הרתעה מסוים. הסנגור טען שמדובר באמרת אגב, אולם בקוראי ההחלטה אני מוצאת כי זה היה הנימוק היחידי לקבלת הערר.

לסיכום

מאחר וקיימות ראיות לכאורה ואף יותר מכך לביצוע העבירה של נהיגה בזמן פסילה על ידי המשיב ומאחר שעברו התעבורתי של המשיב מלמד על ביצוע חוזר ונשנה של עבירת הנהיגה הלא מורשית, מבלי שהופנמה חומרת העבירה, אני קובעת כי המשיב מסוכן לציבור ויש לאיין זאת בדרך של מעצר מאחורי סורג ובריח או חלופת מעצר אחרת שתספק את ההגנה לציבור.

חלופת המעצר שהוצעה אינה מספקת, ויום אחד של מעצר אין בו כדי להשיג אפקט הרתעה שניתן לסמוך עליו. מאידך, מעצר למשך שלושה חודשים ויותר תעניש את המשיב יותר ממה שהוא צפוי להיענש במסגרת התיק העיקרי.

לפיכך, אני מורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר ולבחון חלופות מעצר, לרבות זו שהוצעה על ידי המשיב. בתוך 14 ימים מהיום יוגש תסקיר מעצר ובהתאם לו אשקול בשנית את החלטתי.

קובעת לעיון חוזר ליום 30/6/13 שעה 10:30.

המשיב יובא באמצעות שב"ס.