מדינת ישראל נ' סידורוף

החלטה

בתאריך 13/12/10, ניתנה החלטה בענינו של המשיב, אשר הורתה על שינוי תנאי שחרורו באופן שבית המשפט התיר למשיב לסיים את הטיפול בקהילת "הדרך לאור" ביום 24/12/10, וממועד זה ואילך לשהות בתנאי מעצר בית מלא בבית הורי אשתו, ובפיקוחם האנושי הצמוד.

כמו כן העמדתי את המשיב בפיקוח מעצר של שירות המבחן והתרתי יציאה להליכים טיפולים בשירות המבחן ובמסגרת היחידה לנפגעי סמים בחולון, וזאת על-פי תוכנית שתותווה על-ידי היחידה בשיתוף עם שירות המבחן.

כמו כן התרתי למשיב לצאת מידי יום להתאווררות וחיפוש עבודה, בליווי ובפיקוח, וציינתי כי ככל שימצא המשיב מקום עבודה, יוכל לשוב ולפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט.

בסיום הדיון ולאחר שנחתמה ההחלטה, ביקש ב"כ המשיב כי בית המשפט יקבע מועד נוסף על מנת שהמשיב יוכל להציג מקום עבודה וכי לאותו מועד יתקבל תסקיר מעצר משלים.

נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב והוריתי על קבלת תסקיר מעצר משלים והדיון נקבע להיום.

לדיון היום התקבל תסקיר מעצר משלים, המעדכן כי אכן ביום 24/12/10, המשיב סיים את הטיפול במסגרת קהילת "הדרך לאור" ומאז שוהה בתנאי מעצר בית בבית הורי אשתו ואף החל להשתתף בקבוצה לעצורי בית בתדירות של אחת לשבוע.

שירות המבחן אף מעדכן כי המשיב פנה לטיפול ביחידה לנפגעי סמים, אך טרם השתלב בטיפול, עליו למסור בדיקות שתן ובהמשך תקבע עבורו תוכנית טיפולית.

שירות המבחן מתייחס לבקשתו של המשיב ליציאה לעבודה, ולצורך הזה אף שוחח עם מעסיק פוטנציאלי אשר הודיע כי מוכן יהיה להעסיק את המשיב כמתקין דלתות.

שירות המבחן מציין כי משיחה עם המעסיק עולה כי אין הכרות מוקדמת כלשהי בינו לבין המשיב, אם כי המעסיק מודע לענין מעצר הבית בו נתון המשיב וביטא נכונות להעסקתו לתקופת נסיון על מנת לבחון השתלבות ויכולת עבודה.

שירות המבחן ממליץ לשלב את המשיב במסגרת תעסוקתית יציבה, על מנת לסייע בהפחתת הלחץ בו שרוי ובנוסף, ממליץ על הסרת התנאים המגבילים פרט למעצר בית לילי.

ב"כ המשיב עותר לבטל כליל את כל התנאים המגבילים שהושתו על המשיב, וטוען כי בעת הזו אוינה לחלוטין מסוכנותו. לחילופין עותר לאמץ המלצות התסקיר ולהסתפק במעצר בית לילי בלבד, על מנת שבשעות היום יוכל המשיב להתפנות לעבודה,לצרכיו השונים ולהליך טיפולי.

ב"כ המבקשת מתנגד לביטול תנאי השחרור, כמו גם מתנגד להמלצת התסקיר להותרת מעצר בית לילי בלבד.

ב"כ המבקשת הדגיש כי נכון היה לשקול אפשרות שילובו של המשיב בעבודה, אלא שבמהלך הדיון מסתבר כי המעסיק המוצע אינו מוכן להגיע לבית המשפט ואינו מוכן להעסיק את המשיב בתנאי פיקוח.

ב"כ המבקשת מפנה את בית המשפט לכתב האישום החמור בו הודה המשיב, המקים מסוכנות סטטוטורית מן הרף הגבוה.

מפנה לעובדה כי תנאי השחרור של המשיב שונו אך ביום 13/12/10 כשהלכה למעשה המשיב מצוי במעצר בית מזה שבועיים בלבד, פרק זמן קצר שאין בו די אינדיקציה על מנת להצדיק הקלה כה גורפת בתנאי השחרור.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי בתסקירי המעצר שהוגשו בענינו של המשיב ובפרט בתסקיר האחרון, כמו גם נתתי דעתי להחלטות קודמות שניתנו בענינו של המשיב, באתי לכלל מסקנה כי בקשת ב"כ המשיב להורות על ביטול כל תנאי השחרור או להותרת מעצר בית לילי בלבד, הינה בקשה גורפת ואינה ראויה בנסיבות הענין, הגם שנתמכת בהמלצת שירות המבחן.

המשיב הודה והורשע בעבירות חמורות ביותר, המקימות עילת מעצר מוצקה.

איני מתעלמת מהעובדה כי המשיב עבר הליך טיפולי ממושך במסגרת קהילה, אך לטעמי אין די בכך על מנת להוביל את בית המשפט למסקנה כי בעת הזו ועוד טרם הסתיימו ההליכים, יש מקום להורות על ביטול כל התנאים.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 13/12/10, כבר אז המליץ שירות המבחן להסתפק במעצר בית לילי, לא מצאתי לנכון לאמץ המלצת שירות המבחן בענין זה וסברתי כי יש לקבוע בענינו של המשיב תנאים אשר מחד יעזרו לו לשמר את ההשגים הטיפולים, ומאידך יגנו על הציבור מפני מסוכנותו.