מדינת ישראל נ' סידורוב(אסיר)

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם ב- 3 עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו- 382 (ב) לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות בהתייחס לארועים מהחודשים מרץ ואפריל 2010, הן כלפי אשתו והן כלפי שוטר.

התובע בטעוניו לעונש הפנה לעובדות כתב האישום, לעברו הפלילי של הנאשם וביקש שאטיל על הנאשם מאסר בפועל ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם הפנה להודאתו המיידית של הנאשם אשר יש בה כדי להביע על חרטתו, טען כי עברו אינו כולל עבירות זהות, הפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית אשר הוגשה בעניינו, לעמדת המתלוננת, למצבו הרפואי וביקש להסתפק בתקופת מעצרו כתקופת מאסר בתיק זה כשבצידה התחייבות להמנע מעבירה.

הנאשם ציין כי משך מעצרו הבין הטעות החמורה שעשה וביקש שאתן לו הזדמנות על מנת שיוכל לשקם היחסים עם זוגתו ולהחזיר אליו את משפחתו.

לחומרא יש לשקול את חומרת העבירות ואת עברו הפלילי של הנאשם.

כעולה מעובדות כתב האישום במהלך חודש 3/2010 בשעת לילה מאוחרת מאוד תקף הנאשם את זוגתו פעמים מספר הן בכך שסטר בפניה ובפעם נוספת באופן שהיכה באגרוף סמוך לעינה הימנית.

בחודש 4/2010 על רקע ויכוח בינו ובין המתלוננת איים עליה הנאשם באומרו כי אם תתקשר למשטרה יהרוג אותה וזאת בעודו מחזיק אולר בידו.

הנאשם הוסיף ואיים כי מה שהיא סובלת זה כלום לעומת מה שמחכה לה וכשהגיע שוטר לטפל בתלונה של המתלוננת אמר לו הנאשם "אם אתה גבר תוריד את המדים בוא תרד איתי למטה".

בתי המשפט אמרו לא אחת דברם לגבי מדיניות הענישה הראויה בעבירות מסוג זה.

האינטרס הצבורי אכן מחייב ענישה מחמירה על מנת למגר התופעה של אלימות במשפחה אשר הפכה מנת חלקן של יותר ויותר נשים.

עברו של הנאשם כולל 4 הרשעות קודמות כשהאחרונות שבהן בגין עבירות סמים.

לקולא יש לשקול את תיקון כתב האישום, את הודאתו של הנאשם, את מצבו הרפואי ואת עמדת המתלוננת.

כתב האישום תוקן לקולא באופן משמעותי ומיד לאחר מכן הודה הנאשם במיוחס לו וחסך את עדות המתלוננת, כמו גם את עדות בתם המשותפת, קטינה בת 12 שנים.

המתלוננת בקשה ביוזמתה לומר דברים בדיון היום ושמעתי מפיה כי הגם שעומדת מאחורי תלונתה, מבקשת לתת לנאשם הזדמנות נוספת ומבקשת שיתחשבו בו.

לאחר ששקלתי השקולים לחומרא ולקולא, מצאתי כי יש בשקולים לחומרא כדי להביא למאסרו של הנאשם, כאשר בשקולים לקולא יש כדי להשפיע על אורך המאסר שיוטל.