מדינת ישראל נ' סיאם(עציר)

החלטה

ערר שהוגש על ידי המדינה על החלטת כב' השופטת קרלינסקי מיום 05.10.10, החלטה לפיה שוחרר המשיב למעצר בית מלא בבית אחיו בתל אביב, בפיקוח אחיו, אשתו וגיסתו (שני מפקחים באופן סימולטני), הפקדה על סך של 3,000 ₪ ערבויות צד ג', ואיזוק אלקטרוני.

כנגד המשיב הוגש ביום 08.08.10 כתב אישום לבית משפט השלום בכפ"ס, המייחס לו 4 עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, שתיים מן העבירות הינן עבירות של תיווך בסם מסוכן, אישום אחד בגין עבירה של סחר בסם מסוכן, ואישום נוסף בעבירה של תיווך בעסקה אחרת.

בד בבד הם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ביום 15.08.10 הסכים בא כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, למעט עבירה של תיווך בעסקה אחרת, נשוא האישום השלישי.

ב"כ המשיב טען כי חלקו של המשיב בעבירות הינו מינורי, ועתר לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אחיו.

בית המשפט קמא הורה על הזמנת תסקיר משירות המבחן.

ביום 03.10.10 הוגש תסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי שירות המבחן מכיר את המשיב מאבחונים ממושכים שנערכו בעניינו בשנים 2005-2006, אז הופנה אל השירות בגין עבירות אלימות כלפי אשתו.

שירות המבחן התרשם כי המשיב, שהיה בטיפול גמילה ממושך, לא הצליח להפיק תועלת משמעותית מהטיפול, והוא אינו ער לחומרת מצבו ולסיכון המשך הידרדרותו.

המשיב קיבל אישור שהיה בישראל ואישור זה מתחדש מדי חושד בחודשו בכפוף להימנעותו מפעילות פלילית.

במהלך השנים, אישור השהיה לא חודש בשל מעורבותו בפלילים.

שירות המבחן סבר כי חוסר היציבות של המשיב ומישורי חייו השונים, בעיית ההתמכרות ממנה סובל, העדר האפקטיביות של ההליך הטיפולי אותו עבר, וההערכה כי גבולות חיצוניים שהוצבו לו כתנאי המשך שהייתו בישראל לא היוו גורם מרתיע להישנות ביצוע העבירות.

שירות המבחן קיים שיחה עם אחיו של המשיב, המתגורר בתל אביב, סובל ממחלת לב, ועתיד לעבור צנתור, נשוי ואב לחמישה ילדים קטנים, והתרשם כי האח יתקשה לשמש כמפקח על המשיב, הן בשל מצבו הרפואי, והן בשל תפקודו במשפחה.

כן התרשם שירות המבחן כי אחי המשיב לא הצליח לבלום את הידרדרותו של המשיב במהלך השנים, ועל כן אינו יוכל להוות גורם מפקח מתאים אשר יהיה בו מענה מפחית סיכון במצבו של המשיב.

לאור האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרר את המשיב בחלופת מעצר.

בדיון שהתקיים ביום 05.10.10 ולאור התסקיר, הוצע לבית המשפט קמא לעבות חלופת במעצר בדרך של הוספת ערבות נוספות, אשר נכחו באולם בית המשפט – אשת המשיב ואשת האח.

אשת המשיב העידה כי אין היא מתגוררת במקום בו היא עובדת בכפר שמריהו, וכי המשיב לא ידע שהיא עברה לעבוד אצל משפחה, ולא בבית אבות.

עוד העידה, אשת המשיב, כי הפריע לה שהמשיב מעשן ושותה, וביקשה ממנו כי יפסיק, אך הוא לא שמע לה.

גיסתו של המשיב, אשת אחיו, העידה כי לה ולבעלה חמישה ילדים, שהקטן מביניהם בן שנה וחודשיים. בעלה אינו עובד, ואף היא אינה עובדת, והם מתקיימים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.

כן העידה גיסתו של המשיב כי היא לא התערבה במהלך השנים בענייניו של המשיב, מאחר ולא נעים לה להתערב בדברים שלא קשורים אליה, ולדברי הסנגור, נשאלה על ידי בית המשפט מה היה קורה לו הייתה מתערבת, או אז השיבה, שהמשיב היה אומר לה שלא להתערב בענייניו.