מדינת ישראל נ' סטחייב

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי, תקיפה סתם והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כך לאחר שהודה כי בתאריך 16.09.08, לאחר חצות ובהיותו בגילופין, ירק על דלת אוטובוס, מרח את הרוק בדלת באמצעות ידו ובהמשך נכנס לאוטובוס, הוציא את איבר מינו והלך לחלק האחורי כדי להטיל את מימיו. כך גם לאחר שהודה כי בהמשך למתואר ושעה שהגיעו למקום שוטרים, דחף את אחד מהם, השתולל, שב ודחף את אחד מהם, ולא חדל ממעשיו עד שרוסס בגז פלפל ונעצר.

הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון מהלכו הוסכם בין הצדדים כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן, לאחריו ישובו וידברו ביניהם.

2.תסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם העלה כי הינו בן 27, רווק, יליד רוסיה, אשר עלה ארצה לפני כעשור ומשתייך לארגון נוצרי וולנטרי ואף מתגורר בסניף הארגון בחיפה. אין הוא מקבל שכר בעבור עבודתו אך הוא מקבל מענה לכל צרכיו החומריים.

התסקיר העלה עוד מנסיבותיו האישיות ומדרך קליטתו בארץ, עם עלייתו.

בהתייחס לעבירות נשוא הודאתו מעלה התסקיר כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ואף מביע חרטה על דרך התנהגותו. עם זאת ברורה מהתייחסותו מינימליזציה מסוימת בהבנת כישלונו.

שירות המבחן התרשם מבחור מוחצן, בעל תפיסות עולם ועמדות נוקשות, המתקשה לגעת בתחושות קשות וכואבות ואשר למעשה טרם השלים את תהליך התבגרותו. בהעדר הבעת נזקקות, לא הומלץ על תהליך טיפולי אלא על ענישה קונקרטית ומוחשית אשר תבהיר לנאשם את מימד המחיר הנלווה למעשיו.

תסקיר משלים סוכם בהמלצה דומה וזאת חרף שינוי עמדה באשר לנזקקות הטיפולית, לאחר שחרף זאת לא הושלם מפגש הרצונות הדרוש.

3.נוכח האמור ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. לתימוכין עמד על חומרת העבירות והדגיש כי הנאשם פעל בשיתוף פעולה מסוים עם שירות המבחן אך ורק כדי לצאת ידי חובה.

4.מנגד ביקש הסנגור להסתפק בענישה הצופה פני עתיד בלבד. לתימוכין עמד על המפנה המשמעותי שעשה הנאשם בחייו שעה שחבר, מהלך השנתיים האחרונות, לקהילה דתית רוחנית נוצרית, הפועלת בסיוע לנזקקים, ולאחר שמאז החיבור הזה, מקדיש הנאשם את כל כולו לפעילותה של הקהילה ועוד על דרך ההתנדבות. על האמור הוסיף כי הנאשם אף הקים בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, משפחה, וציין כי הוא ורעייתו ממתינים לילד שני. את מכלול טיעוניו תמך במסמכים מתאימים וכן בפסיקה.

הנאשם מצידו הביע צער על מעשיו, הדגיש כי התחיל בחיים חדשים וביקש שיאפשרו לו להמשיך בדרך החיים בה החל.

5.הינני מסכימה כי למעשיו של הנאשם אכן נודעת חומרה יתרה באשר יש בהם פגיעה קשה בסדר הציבורי. הלכה למעשה איבד הנאשם שליטה על התנהלותו בתחומי הציבור, ובאופן שהדעת איננה יכולה לסבול.

עם זאת עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד כי לחובתו אך רישום פלילי קודם אחד בגין עבירות משנת 2003, ומשכך מלמד כי בסך הכל מדובר במעידה שניתן להתייחס אליה כאל מעידה חד פעמית ובמי שמנהל אורח חיים נורמטיבי, בוודאי בשנים האחרונות. בעניין זה יש לזכור עוד כי המדובר במעשים שבוצעו לפני כ- 3 שנים ועוד קודם שחבר הנאשם לקהילה בה הוא חי כיום. כן יש לזכור, ככל הנוגע לעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, כי הנאשם עשה מעשיו בהיותו בגילופין וכפי שאני מבינה ללא תובנה בהירה באשר למהות מעשיו.

6.עדות נציג העמותה בה פועל הנאשם בשנים אלה מלמדת אף היא כי הנאשם עבר הליך של שיקום רוחני וכי כיום מרוכזים חייו בצד הנורמטיבי ואף בצד התורם לחיי הקהילה.

7.בנסיבות אלה הינני סבורה כי תוך קבלת המלצת שירות המבחן, אין למצות את הדין עם הנאשם, כפי שמבקש ב"כ המאשימה.

8.סופו של יום מצאתי איפוא למוד עונשו של הנאשם כדלקמן:

א.8 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו עבירה מן העבירות נשוא הרשעתו בפני ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ב.קנס בסך 750 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ביום 01.08.11.

אי תשלום אחד במועדו יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ג.חתימה על התחייבות כספית על סך 2,500 ₪ לפיה ימנע הנאשם מביצוע עבירה מן העבירות נשוא הרשעתו בפני וזאת בתוך פרק זמן של שנתיים מהיום. היה והנאשם לא יחתום על ההתחייבות ייאסר לפרק זמן של 5 ימים.