מדינת ישראל נ' סוקירנקו

החלטה

הדיון יתחדש לאחר הפסקה והסנגור יבהיר את העניין אל מול מר גנדי.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תש"ע, 17/08/2010 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

החלטה

לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש כך שיותר לו לצאת לעבודה במפעל שיש בעיר רחובות בפיקוח מעסיקו.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירה של איומים בהתנהגות כלפי חמותו בכך שביום 3/7/2010 נטל המשיב סכין והצמיד אותה לצוואר המתלוננת בעודו אומר לה "את לא מפחדת ממני". מעשיו אלו של המבקש נעשו עת היה נתון תחת השפעת אלכוהול.

המבקש יליד 1973 ובעברו עבירת שוד משנת 1995, ושתי עבירות אלימות משנת 2003 ו- 2006.

בהחלטתו מיום 12/7/2010 החליט בית המשפט לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בבית אימו בבני עייש.

כבר אציין כי בהחלטתו זו קבע בית המשפט כי "התמונה המצטיירת באופן כללי הינה של מי שכאשר מצוי תחת השפעת אלכוהול, קיים לו קושי לשלוט בפיו ובמעשיו, אך אין מעשיו מגיעים כדי הפעלת אלימות קשה המסכנת באופן ממשי את הסובבים אותו ... אינני סבורה כי מדובר בהתנהגות היוצרת רמת מסוכנות המצדיקה מעצר מאחורי סורג ובריח. לא התרשמתי כי מדובר במי שניתן להגדירו כאדם שבחר בהתנהלות אלימה ומסוכנת אלא במי שתחת השפעת אלכוהול מתקשה בשליטה בפיו".

הוגש תסקיר מאת שרות המבחן ובו המלצה להעתר לבקשה ואף לשים את המבקש בפיקוח מעצרים לתקופה של 6 חודשים על מנת שיוכל להשתלב בהליך טיפולי.

שרות המבחן מציין את התרשמותו מהמבקש כאדם נורמטיבי שמנגד קיימת ההתרשמות לעניין בעיית צריכת אלכוהול ברקע התנהלותו האלימה של המבקש.

גם המתלוננת עצמה הבהירה לשרות המבחן כי אינה חשה מאוימת מהמבקש ואת מסירותו למשפחתו.

שירות המבחן מוסיף לעניין הערכת מסוכנותו של המבקש כי הוא מצוי כיום בהתחלת תובנה לגבי השלכות המזיקות מצריכת אלכוהול, על התנהגותו ועל הסובבים אותו.

המבקש נתן נכונותו להשתלב בהליך טיפולי ושירות המבחן סובר כי זה יפחית רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי קיימת מסוכנות של ממש מטעם המבקש, בהפניה לעברו הרלבנטי ובהדגשת חלוף הזמן המועט מאז שחרורו של המבקש למעצר בית ועד להגשת בקשתו זו.

כידוע, ההכרה בחשיבות יכולת אדם להתפרנס מורה כי אף שהמדובר במי שמשוחרר למעצר בית יש לבחון במקרים הראויים את השתלבותו במסגרת תעסוקתית.

הכל, בכפוף לאיזון המתבקש אל מול אינטרס הציבור המבקש להיות מוגן מפני מסוכנותו של המבקש.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וחקרתי את החלופה המוצעת מצאתי כי לא יהא ביציאת המבקש לעבודה משום סכנה לציבור או משום פגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדו.

כבר נקבע כי הקביעה שעבר "זמן ניכר" מעת ההחלטה הקודמת שאשרה שחרורו של המבקש למעצר בית, בדרך המקימה עילה לעיון חוזר בהחלטה זו הינה:תולדה של נסיבות העניין". יש להתחשב בהקשר זה בחומרת העבירה, במידת מסוכנותו של המבקש, באופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ובנסיבותיו האישיות, המשפחתיות הכלכליות והנפשיות (ראה בש"פ 6286/06 פלוני נ. מ"י – לא פורסם – ניתן ביום 21/8/06).

בבש"פ 6845/07 קוסטריקין נ. מ"י (לא פורסם ) ניתן ביום 15/8/07 - נקבע כי במכלול השיקולים: "יש ליתן את הדעת גם למהות הבקשה. במידה ומדובר בבקשה מצד נאשם המשוחרר לחלופת מעצר לעבוד ולהתפרנס, יטה בית המשפט להענות לבקשה, וזאת ככל שהדבר לא פוגע לאינטרס הציבור או בהליכי המשפט ובכפוף לתנאים מסוימים אשר יאינו את מסוכנותם" (ראה גם בש"פ 1393/07 אלחנתי נ. מ"י – טרם פורסם ניתן ביום 26/2/07; בש"פ 1565/07 שלוקיל נ. מ"י – טרם פורסם ניתן ביום 26/2/07).