מדינת ישראל נ' סוסן(אסיר)

גזר דין

הנאשם שבפניי הועמד לדין באשמה כי עבר עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) ריישא לפקודת הסמים המסוכנים, זאת לאחר שבתאריך 2/3/07 נתפס מחזיק על גופו 10 מנות סם מסוג הרואין, במשקל כולל של 1.1717 גרם נטו (להלן: "הסם").

הנאשם הודה בהחזקת הסם, אולם טען כי החזיק בו לצריכה עצמית. לכן נקבע התיק להוכחות.

לאחר שמיעת הוכחות קבעתי שלא עלה בידי הנאשם לסתור את החזקה שנקבעה בסעיף 31 (3) לפקודת הסמים ולכן הרשעתי אותו בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

לאחר שהורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום שבפניי ובטרם טענו הצדדים לעונש, צירף הנאשם את ת.פ. 08- 12 - 16320 של בימ"ש שלום עכו, שאף בו יוחס לו ביצוע עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) ריישא לפקודת הסמים (החזקת 0.8916 גר' נטו של סם מסוכן מסוג הרואין, שהיה מחולק ל- 4 מנות), שנעברה ב- 28/2/07 והודה אף בו. לכן הרשעתי אותו גם בביצוע העבירה שיוחסה לו בתיק אותו צירף.

בישיבת יום 24/09/09 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי מרתיע ופסילת רשיון נהיגה. זאת לאור חומרת העבירות בהן הורשע בפניי ועברו העשיר.

הסניגור, לעומתה, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם. זאת לאור נסיבות חייו, חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות (תחילת 2007) והעובדה שבמהלך מאסרו האחרון הוא נגמל מהשימוש בסמים וכיום הינו נקי מזה כשנה וחצי. הסניגור אף ביקש להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר, כדי לבדוק את אמיתות טענתו כי נגמל.

מאחר ואני בדעה כי העבירות בהן הורשע הנאשם בפניי כמו גם רב אלה בהן הורשע בעבר נעברו על רקע היותו של הנאשם מכור לסמים, מצאתי לנכון לבדוק את אמיתות טענת הנאשם כי נגמל. לכן נעתרתי לבקשת הסניגור והוריתי על קבלת תסקיר.

בתאריך 4/1/2010 ניתן תסקיר בעניינו של הנאשם. התסקיר מבוסס על הכרות קודמת של שירות המבחן עם הנאשם, על שיחה שקיימה קצינת המבחן עם הנאשם ועל מידע מהרשות לשיקום האסיר. בתסקיר מפורטות נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שהחל להשתמש בסמים כבר בגיל 7 ושבמהלך 48 שנות חייו צבר למעלה מ- 40 הרשעות קודמות, חלקן בגין מספר תיקים שצורפו (סה"כ למעלה מ- 250 תיקי פ.א) והוטלו עליו למעלה מ- 15 עונשי מאסר בפועל, הראשון שבהם ב- 14/9/78, בעודו קטין בן כ- 17 שנה, לתקופה של 18 חודש והאחרון שבהם ב- 22/10/08, לתקופה מצטברת של 18 חודש (כולל הפעלת מאסר על תנאי). מהתסקיר עולה כי במהלך השנים נעשו ע"י הנאשם מס' נסיונות גמילה, הן במסגרת מאסרים שריצה והן במסגרת קהילה טיפולית ובמסגרות פתוחות במקום מגוריו, אולם נסיונות גמילה אלה לא צלחו, משום שהנאשם "התקשה להסתגל לדרישות הטיפול ולגייס כוחות פנימיים לתהליך, הפסיק את הטיפול והמשיך לצרוך סמים ולהיות מעורב בעבריינות". עוד עולה מהתסקיר כי קצינת המבחן התרשמה שגם כיום הנאשם "אינו מחובר לתהליך הטיפולי שעליו לעבור על מנת ליצור שינוי באורח חייו, הוא אינו מבטא נזקקות לעריכת שינוי, מה שמלמד על העדר גיוס כוחות נפש לתהליך מעין זה". קצינת המבחן ממליצה להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות "על מנת שלא לגרום לנסיגה בתפקודו הנוכחי".

כאן המקום לציין שמאז טענו הצדדים לעונש סיים הנאשם לרצות עונש מאסר (השתחרר מהכלא ב- 10/11/09) והתחיל לעבוד בעבודות גינון אצל מר יצחק קינן, שבישיבת יום 12/1/10 טען כי הנאשם צייתן בעבודה, מקצועי וכי הוא מרוצה מעבודתו והוא מעוניין שהנאשם ימשיך לעבוד איתו בשנים הקרובות.

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, לאמור בתסקיר, לדברי מר קינן, למהות העבירות בהן הורשע הנאשם וחומרתן - לא בכדי נקבע לעבירות אלה עונש מירבי של 20 שנות מאסר - לעברו העשיר של הנאשם, שכפי שצויין לעיל כולל למעלה מ- 40 הרשעות, מרביתן בעבירות סמים, רכוש ואלימות, ולכל שאר הנסיבות, הגעתי למסקנה כי למרות העובדה שכיום אין הנאשם משתמש, לכאורה, בסמים, אין מנוס מלהטיל עליו עונש שיכלול מאסר בפועל משמעותי, שכן נסיון העבר מלמד כי ללא הירתמות של הנאשם לתהליך טיפולי יסודי וארוך - וכפי שעולה מהתסקיר הנאשם נעדר כוחות נפש לתהליך כזה - הסיכוי שהנאשם יתמיד בנקיונו מסמים קלוש וזה רק עניין של זמן עד שיחזור להשתמש בסמים ולעבור עבירות. במצב עניינים זה שומה על ביהמ"ש להרחיק את הנאשם מהציבור, כדי להגן על הציבור ועל רכושו מפניו.

סיכומו של דבר, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

*מאסר לתקופה של 15 חודש. מומלץ כי שב"ס ישבץ את הנאשם בכלא / באגף נקי מסמים, אם יימצא שהוא עדיין "נקי".

*מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים ויורשע עליה.

*מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים ויורשע עליה.

*אני פוסל את הנאשם מלקבל ו/או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודש. תוקף הפסילה מיום שחרורו מהמאסר שהוטל עליו בתיק זה, אלא אם כן תלוי ועומד נגד הנאשם עונש פסילה קודם, שאז תהיה הפסילה במצטבר. מאחר ואין לנאשם רשיון נהיגה, אין צורך בהפקדת רשיון.

*אני מורה על השמדת המוצגים בשני התיקים.

הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ' שבט תש"ע, 04/02/2010 במעמד הנוכחים.