מדינת ישראל נ' סומך

החלטה

איני מתיר לנאשם לחזור בו מכפירתו:

תחילתו של הליך זה בפני כב' השופטת פרדלסקי, ביום 13.05.10, שאז נמסר לנאשם עותק מכתב האישום המתוקן, התביעה הודיעה שבכוונתה לעתור למאסר בפועל ומונה לנאשם סנגור.

ביום 07.07.10, הורשע הנאשם על ידי כב' השופטת פרדלסקי על פי הודאתו המפורשת, מפיו ומפי סנגורו, והוסכם על הפניית הנאשם לתסקיר.

ביום 22.11.10, הודיע הנאשם באמצעות באת כוחו המלומדת דאז, כי הוא מבקש לחזור בו מהודאתו, ובהסכמת המאשימה, התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מן ההודאה, ביטל את כתב האישום והעביר התיק למותב אחר – בפני – תוך חסימת הפרוטוקולים אשר עד היום, לא עיינתי בהם.

ביום 06.03.11, הפעם כאשר הוא מיוצג על ידי עו"ד ברנשטיין, ביקש הנאשם לחזור בו מכפירתו, תוך ציון התלבטותו בעבר, כאשר הפעם, גם לאחר שהנאשם אמר שהוא מודה ומתחרט, קראתי לנאשם באופן מפורט, סעיף אחר סעיף, את כתב האישום, כשאני מוודא כי הכל הובן לו והוא אכן מודה בכל פרט ופרט, כפי שמשקף פרוטוקול אותו יום.

הנאשם, שב והודה, פעמיים באותו דיון, ופעמיים ציין את דבר חרטתו.

ביום 28.04.11 התקבלה בבית המשפט בקשתו של הנאשם לחזור בו מכפירתו, שלא באמצעות סנגורו, כאשר החלטתי היתה להביא הענין לידיעת ב"כ הצדדים בדיון, כפי שאכן נעשה.

בבקשה זו, טען הנאשם שלא התכונן להוכחות ולא היה מוכן נפשית, והודה כיוון שנתקף חרדה.

לא ניתן לקבל את טענתו של הנאשם, אשר בשל התנהגותו, צבר נסיון מעל ומעבר בהליכי משפט זה, כאשר אין כל סיבה של ממש לחזרתו מכפירתו בפעם השניה, לאחר וידוא של שני סנגורים, ושלי עצמי, כי העניינים מובהרים לו, והוא יודע היטב במה הוא מודה, ולהודאתו גם נלווה רגש מופגן של חרטה, כדבריו.

אני דוחה אפוא את בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו, ומותיר את ההרשעה על כנה.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תשע"א, 01/05/2011 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בכך שפעמיים במהלך שנת 2008 העסיק שלא כדין תושב השטחים, כאשר בשתי ההזדמנויות הועסק אותו אדם.

הנאשם נטול עבר פלילי למעט עבירות תכנון ובניה, וגם לאחר ביצוע העבירות דנן, לא שב ולא עבר כל עבירה שהיא.

תסקיר שירות המבחן פורש את מצבה הקשה של המשפחה, שהינו כזה שיש חשש חמור ששליחת הנאשם לעבודות שירות ומניעת אפשרות פרנסה, עלולה לגרום להתמוטטות כלכלית מוחלטת של המשפחה.

אאמץ אפוא את מסקנות שירות המבחן, שכן נראה שאכן במקרה זה, עונש של מאסר על תנאי ושל"צ, יעביר את המסר הנחוץ וימנע מהנאשם לחזור על מעשיו.

אני גוזר אפוא על הנאשם את העונשים הבאים:

א.6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה עליה הורשע בתיק זה.

ב.שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 200 שעות, על פי תכנית שיגיש שירות המבחן, לאישור בית המשפט. הנאשם מוזהר, כי אי ציות להוראות שירות המבחן או הממונים עליו במקום השל"צ, עלול להוביל להשבת התיק לבית המשפט ולענישתו, אפילו במאסר בפועל.