מדינת ישראל נ' סוליימנוב

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בתיק תאונת דרכים וזאת לאחר שתוקן כ"א.

המדובר בתאונה שקרתה ב8.8.08 בשעה 03:10 בכביש 44 .

על פי כ"א המתוקן הנאשם פגע בהולך רגל אשר נחבל חבלות של ממש , שברים באגן, בגולגולות ובקרסול, קרע בטחול וקרעים מדממים בריאות.

על פי כתב האישום המתוקן, מואשם הנאשם בנהיגה בקלות ראש, אי מסירת פרטים, אי מסירת הודעה, עזיבת מקום התאונה ואי הגשת עזרה.

עבירות לפי תקנה 144(א) 1,2,3 ו-4 לתקנות התעבורה וכן סעיף 62(2) ן-38(3) לפקודת התעבורה.

כאמור במסגרת הסדר תוקן כ"א והנאשם הודה ונשלח לקבלת תסקיר מאחר והנאשם מתחת לגיל 21.

התקבל תסקיר שירות המבחן, מדובר בתסקיר חיובי ביותר, שמתאר חיים נורמטיבים של בחור שכיום מחייל בשירות סדיר.

ביחס לעבירה מסר הנאשם לשירות המבחן כי הוא לוקח אחריות על חלקו בתאונה, הביע חרטה כנה בדבר אי הגשת עזרה וכן מסר כי ביקש יחד עם משפחתו את הנפגע בבית החולים לאחר התאונה.

מעיון בתסקיר שירות המבחן ניתן למצוא את גרסתו של הנאשם, לגרסתו בעת נסיעתו הבחין באדם שעמד בצד השני של הכביש והחל לחצות את הכביש לכיוון מכוניתו , הוא האט את מהירות הנסיעה אולם האיש רץ באופן שנראה לו בלתי שקול והוא לא הצליח למנוע את התאונה.

באשר לאי הגשת עזרה, מתן הודעה, ציין כי הוא היה בהלם, בחוסר אונים ולא ידע כיצד לנהוג.

אציין כי מדובר בנאשם עם ותק קצר מאוד בנהיגה, בעברו 2 הרשעות קודמות מסוג ב.מ.

בימ"ש ניסה לברר מצבו של הנפגע, אולם נמסר כי מדובר בהומלס שלא ניתן לברר את מצבו.

אין להקל ראש בעבירות שביצע הנאשם, בייחוד עבירות על פי תקנה 144 (א) לתקנות התעבורה.

יחד עם זאת ומבלי להצדיק את מעשה הנאשם, ניתן להבין שהנאשם אכן היה שרוי בהלם ולא יכול היה להגיב ובמצטבר עם גילו הצעיר והעדר ניסיון , הביא לתוצאות כפי שעולה מכתב האישום המתוקן.

בחנתי את רכיבי הענישה כפי שהציגו הצדדים ומצאתי כי יש מקום לאשר את ההסדר, על כן, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך    1500 ₪ או  30    ימי מאסר תמורתו.

- הקנס ישולם ב-    3   תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 27.10.11 ובכל 27 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.