מדינת ישראל נ' סולומון(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של איומים- לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, בתאריך 20.1.12 בסמוך לשעה 23:15 הגיע הנאשם לבית גרושתו – סינקה מיסראף (להלן: המתלוננת) המתגוררת ברח' ש"י עגנון 30 בראשון לציון יחד עם שני ילדיהם הקטינים, כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

הנאשם דפק בחוזקה על הדלת ומשהבחין כי לא פותחים לו את הדלת, החל לצעוק לילדיו כי יפתחו את הדלת.

בהמשך, פתחה לו בתו הקטינה - מ.ס את הדלת. הנאשם נכנס אל הבית והמתלוננת ברחה לרחוב וביקשה מעוברי אורח שיזמינו משטרה.

הנאשם נכנס אל חדרה של המתלוננת ומשלא מצא אותה שאל את בתו היכן היא. משהשיבה לו מ.ס כי אינה יודעת היכן אמה, החל הנאשם לקלל את גרושתו ואיים באוזניה של בתו הקטינה כי יהרוג את גרושתו וכן כי יהרוג אדם נוסף שהלווה לה כסף לצורך נסיעתה לאתיופיה ללווית אחיה.

טיעוני המאשימה:

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, הדגיש כי מדובר באירוע חמור במהלכו הגיע הנאשם לבית גרושתו בשעת לילה מאוחרת בערב שבת, כשהוא בגילופין, ולא נרתע מלהיכנס על אף שידע שמלבד גרושתו שוהים בבית גם ילדיו הקטינים.

לדבריו, העובדה שהנאשם הגיע סמוך לחצות מלמדת כי הוא לא בא לבקר את ילדיו הקטינים כגרסתו וכי מטרתו היתה לבדוק היכן נמצאת גרושתו.

ב"כ המאשימה טען כי העובדה שהנאשם איים על גרושתו ועל אותו אחר שסייע לה בעבר, מלמדת כי פניו לא היו לשלום או לביקור תמים של הקטינים.

ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בנאשם הסובל מבעיית שימוש לרעה באלכוהול, אשר אינו מכיר בה ובהתאם שולל נזקקות טיפולית בגינה.

לדבריו בעיית השתייה של הנאשם היא זו שבעטיה התנהג הנאשם באופן המתואר בכתב האישום, ובהעדר טיפול בבעיה אין מי אשר יתקע כף כי הנאשם לא יחזור וינהג באלימות, אם כלפי המתלוננת ואם בכלל.

בנסיבות הללו עותר ב"כ המאשימה כי ביהמ"ש ישית על הנאשם ענישה קונקרטית ומוחשית בדמות מאסר ממושך לריצוי בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות.

לתמיכה בעתירתו זו הפנה ב"כ המאשימה לרע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מדינת ישראל שם נגזר עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, על נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע בעבירת איומים.

טיעוני ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם, מנגד, ביקשה להסביר את הרקע לאירועים ולהדגיש את חריגותם לאורח חייו של הנאשם בדרך כלל ולמערכת היחסים התקינה והטובה עם גרושתו בפרט.

ב"כ הנאשם ביקשה לשפוך אור על נסיבות הגעתו של הנאשם לבית גרושתו באותו הלילה. לדבריה, מס' ימים קודם להגעתו, ניסתה גרושתו ליצור עימו קשר, עקב דרישת חוב שהגיעה לידיה, בעטיה נזקקה לעזרה כספית מהנאשם. המתלוננת אף פנתה בענין זה לעובד הסוציאלי המטפל במשפחה והאחרון הצליח ליצור קשר עם הנאשם שהבין ממנו כי עליו ליצור קשר עם גרושתו, ולכן הגיע לבית המתלוננת.

גם בתו של הנאשם אשרה בהודעתה במשטרה כי בינה לבין הנאשם התנהלה שיחה במהלכה הטיח בפניה שככל הנראה אמה רוצה "להלביש" עליו חוב שאין לו אליו כל קשר. במענה אמרה לו הבת כי הוא לא מבין נכון את מצב הדברים וכי המתלוננת מבקשת אך סיוע בתשלום החוב. בעקבות הדברים הללו, הנאשם התעצבן, הטיח בה כי היא מצדדת באמה וחמתו עלתה גם נוכח העובדה כי לא מצא את גרושתו בדירה, ובנסיבות הללו השמיע אמירות לא ראויות עליהן הוא משלם מחיר כבד.

ב"כ הנאשם הוסיפה וטענה כי מדובר במי אשר עובד למחייתו בעבודות ניקיון במכללת אשקלון, משך 6 ימים בשבוע. לפיכך הזמן הפנוי היחיד שנותר לו היה יום שישי ובו אכן הגיע.

ב"כ הנאשם סבורה כי גם אם אין הצדקה להגעה בשעה כה מאוחרת, עדיין לא ניתן להתעלם מהעובדה כי זה יומו היחיד הפנוי של הנאשם.