מדינת ישראל נ' סויסה(עציר)

החלטה

בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, תקיפת סתם וכליאת שוא.

על פי הנטען בכתב האישום ביום 2/7/10 תקף המשיב את בת זוגו, בכך שזרק לעברה כיסא ברזל, אשר פגע ברגלה, וכן היכה אותה באגרופיו, בגבה ובראשה.

על פי האישום השני באותו היום ממש, תקף המשיב את בתה של בת זוגו, בכך שהפיל אותה לרצפה וחבט בראשה מס' פעמים באמצעות קסדת אופנוע ולאחר מכן, לא אפשר לה לצאת מתוך הבית. את כל אלה ליווה המשיב באיומים ולאחר מכן, כשבת זוגו יצאה מהבית רדף אחריה ברחוב, תפס אותה, והיכה אותה שוב באמצעות הקסדה.

החלטה בענין תשתית ראייתית ניתנה והתקבל תסקיר שירות מבחן.

למשיב 37 הרשעות קודמות, במגוון של עבירות גם עבירות רכוש, גם עבירות סמים וגם עבירות אלימות.

בכל הנוגע לעבירות אלימות, עיון בגליון ההרשעות מגלה שורה ארוכה של הרשעות בעבירות מסוג זה החל משנת 1981 ועד היום.

תסקיר שירות המבחן מגלה כי המדובר במשיב בן 44, אשר איים במהלך שנים רבות אורח חיים עבריני והתמכרותי.

הקשר הזוגי עם בת זוגו שהינה מכונה נקיה, מאופיין ביחסי תלות ומענה על צרכים רגשיים של שני בי הזוג, עם מניפולציות הדדיות והתפרצויות רגשיות ותוקפניות.

שירות המבחן העריך כי בהעדר טיפול קיים סיכון להישנות התנהגות תוקפנית ואלימה וכן טיפול בנושא ההתמכרות.

כמו כן, התרשם שירות המבחן כי המשיב מבין את הבסיס הבעייתי בהתנהלותו אשר בו מאפיינים תוקפניים ואימפולסיביים.

שירות המבחן בחן כחלופת מעצר את אחותו של המשיב, גרושה בת 60, אשר מתגוררת עם ילד אחד שהוא בגיר חולה אפילפסיה מהרצליה. אחותו של המשיב הביעה נכונות לפקח על המשיב, מסרה כי מזהה שינוי בהתנהלותו של המשיב כבר בשנתיים האחרונות אם כי התקשתה לתאר את מהות השינוי.

האחות הביעה רצון לשחרר את המשיב לביתה והוסיפה כי היא נכונה לעשות כל שנדרש לסייע לו כולל ליווי לפגישות.

שירות המבחן התרשם כי הינו מסופק באשר ליכולתה להיות מפקחת יחידה לאורך זמן.

אין ספק כי מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת וכלפי הציבור הינה ברמה גבוהה ביותר.

מסוכנות זאת במתבטאת אף בממצאי בית המשפט בהחלטה בענין התשתית הראייתית אשר בה מצא כי נראה לו שבקשתה של המתלוננת לבטל את התלונה – נובעת מתסמונת האישה המוכה.

אין צורך להרחיק ראות כדי להבין מה היה הגורם לבקשת המתלוננת לביטול התלונה, ומכאן אף על המסוכנות הרבה של המשיב כפי שמשתקף אף מגליון ההרשעות העשיר, העבר המכביד ביותר, וממצאי שירות המבחן.

בנסיבות אלה, שחרור לחלופה בדמות מעצר בית מוחלט, צריך שיהיה כאשר מחד יש לביהמ"ש אמון מלא ומוחלט במשיב, ומאידך החלופה הינה כזו אשר מגלה פנים של חלופה אשר מסוגלת לפקח על המשיב לאורך זמן בצורה יציבה ותוך הצבת גבולות ברורים משמעותיים.

הן בפן זה והן בפן האחר - אין המשיב עומד.