מדינת ישראל נ' סוארז רוחס(עציר)

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת חנה שניצר זאגא) במסגרתה לא נעתר בימ"ש קמא להורות על המשך מעצרה של המשיבה ל-48 שעות והורה על שחרורה למעצר בית מלא עד ליום 29.12.11, איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה בין במישרין ובין בעקיפין בכל דרך ובכל מקום, וערבות עצמית וערבות צד ג' של הבעל על סך 5,000 ₪.

לטענת העוררת טעה בימ"ש קמא כשהורה על שחרורה של המשיבה למרות קיומן של שתי עילות מעצר. עילת המסוכנות ושיבוש החקירה.

ב"כ העוררת הפנה את בית המשפט לפרוט' הדיון בבית משפט קמא והוסיף וטען כי פעולות החקירה שנותרו לביצוע מחייבות המשך החזקתה של המשיבה במעצר שאם לא כן תשובש החקירה. בנוסף טען כי המשיבה הינה תיירת וקיימת סכנה שאם תשוחרר ממעצרה תמלט מהארץ.

לאחר שב"כ המשיבה הודיע כי המשיבה מוכנה להפקיד דרכונה במשטרה, חזר בו ב"כ העוררת מטיעון זה.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערר וסומך התנגדותו על נימוקי בימ"ש קמא. לטענת ב"כ המשיבה לא די בקיומן של עילות המעצר ועל העוררת להוכיח שלא ניתן להפיג את עילות המעצר בדרך של חלופת מעצר.

לאחר ששמעתי טיעונים לערר ונתתי דעתי לחומר שהונח בפני, לרבות הדיון בבית משפט קמא, והחלטת בית המשפט, הגעתי למסקנה כי דין הערר להדחות.

מבלי להקל ראש בחשד המיוחס למשיבה לא די בקיומה של עילת מסוכנות כדי להורות על מעצר. לחובתו של בית המשפט לבדוק אם ניתן להפיג את המסוכנות בדרך של חלופת מעצר.

באשר לעילה השניה, שיבוש הליכי חקירה, פרט לחשד כללי שהעוררת מייחסת למשיבה, לא הונחה בפני תשתית ראייתית לחשש לשיבוש. עיינתי בפעולות החקירה לביצוע, ולא שוכנעתי כי קיים חשש לשיבוש פעולות חקירה אלה כאשר המשיבה נתונה במעצר בית ונאסר עליה ליצור קשר ישיר או עקיף אם מי מהמעורבים בפרשה.

אוסיף ואומר כי המשיבה ללא עבר פלילי והיא אם לילד בן שנתיים שלפי האינפורמציה שבאה בפני היא עדיין אם מניקה.

סיכומו של דבר, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ב, 27/12/2011 במעמד הנוכחים.

קלרה רג'יניאנו, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: