מדינת ישראל נ' סואעד

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי הנאשם נפסל מנהיגה עקב מספר עבירות של נהיגה בלא רשיון תקף בשנת 2009. פסק הדין ניתנו שלא בפניו, והוא לא הפקיד רשיונו אשר פקע עוד בשנת 2007, ולא הגיש כל בקשה. לפיכך, תוקפות הפסילה לא חושבו ולא הסתיימו כך שבחודש אוקטובר 2010 כאשר נמצא נוהג פעם נוספת היו כנגדו מספר פסקי דין בדבר פסילת רשיון.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

ההליכים בתיק זה נמשכו תקופה ארוכה, תחילה בשל אי התייצבות הנאשם, בהמשך עקב ניתוק הקשר בינו ובין סנגור ולאחר מכן עקב פטירת הסנגור. בחודש פברואר האחרון עבר הייצוג לעו"ד אחר, ומאז הופיע הנאשם לדיונים ואף התייצב לראיון בפני הממונה על עבודות השירות, אולם נמצא לא מתאים עקב מצבו הרפואי והפסיכיאטרי.

הסניגור ביקש להמנע מהטלת מאסר, לנוכח מצבו הקשה של הנאשם ומצבה הקשה של המשפחה.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעשה הענישה הראויה בדרך כלל בין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רשיון הנהיגה לתקופה משמעותית.

במקרה דנן מדובר אמנם במספר פסילות שהוטלו על הנאשם, בגין עבירה חוזרת של נהיגה בלא רשיון, אולם כאמור הנאשם לא יכול היה להפקיד רשיונו, ולא פעל לחישוב הפסילה וזאת ככל הנראה עקב מצבו הקשה.

אין להקל ראש בעבירה של הנאשם אשר נתפס נוהג פעם אחר פעם כשהוא נוהג בלא רשיון תקף, אולם לאור מצבו הקשה, והעובדה כי עקב מגבלותיו לא יוכל לבצע עונש בעבודות שירות, ראיתי לנכון שלא למצות עימו את הדין ולגזור עליו מאסר מותנה, אשר ירתיע אותו, כך יש לקוות, מלשוב ולאחוז בהגה כל עוד לא יסדיר את רשיונו, וזאת לצד עונש פסילה הולם.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות, עברו התעבורתי ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

*אני דן את הנאשם לארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט.

*אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה המותנה למשך חודש ימים שנגזר על הנאשם בידי ביהמ"ש לתעבורה בעכו ביום 11.11.08 לריצוי באופן מצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה המותנה למשך חודש ימים שנגזר על הנאשם בידי ביהמ"ש לתעבורה בעכו ביום 16.12.08 לריצוי באופן מצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה המותנה למשך חודש ימים שנגזר על הנאשם בידי ביהמ"ש לתעבורה בעכו ביום 7.7.09 לריצוי באופן מצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה המותנה למשך שלושה חודשים שנגזר על הנאשם בידי ביהמ"ש לתעבורה בעכו ביום 19.10.09 לריצוי באופן מצטבר.