מדינת ישראל נ' סואעד דוירי(עציר)

החלטה

בתיק זה עומד הנאשם לדין באשמה כי עבר עבירה לפי סעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין. הנאשם כפר בעובדות שפורטו בכתב האישום ולכן נקבע להוכחות.

ישיבת ההוכחות הראשונה נקבעה ליום 1/6/10. לאותה ישיבה לא הופיע הנאשם. סנגורו דאז (עו"ד אלי סבן) טען שהנאשם חולה ולכן לא הגיע. בשל כך בוטלה ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה לאותו יום והתיק נדחה להוכחות ליום 4/11/10.

ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ליום 4/11/10 בוטלה, מבעוד מועד, לבקשת הסנגור משום שנקבע לו דיון בביהמ"ש המחוזי. במקום הישיבה שבוטלה, נקבע מועד חדש להוכחות, ליום 7/2/11.

לישיבת יום 7/2/11 שוב לא התייצב הנאשם, שוב נטען על ידי הסנגור שהנאשם חולה. בלית ברירה גם ישיבת יום 7/2/11 בוטלה והתיק נקבע לישיבת תזכורת ליום 21/2/11.

ראה זה פלא. בישיבת יום 21/2/11 הופיע הנאשם. באותה ישיבה ביקש סנגורו הקודם של הנאשם להשתחרר מהמשך ייצוגו של הנאשם. הנאשם ביקש שלא לשחררו וביקש אורכה כדי לפתור את חילוקי הדעות בינו לבין הסנגור הקודם. לכן נקבע התיק לתזכורת נוספת ליום 15/3/11.

גם לישיבת יום 15/3/11, שהייתה קבועה, כאמור לתזכורת, הופיע הנאשם. באותה ישיבה חזר הסנגור הקודם וביקש להשתחרר מהייצוג. הנאשם ביקש דחייה כדי לשכור את שירותיו של עו"ד אחר. הסנגור הקודם שוחרר מהמשך ייצוגו של הנאשם והתיק נדחה להמשך ליום 27/4/11, כדי לאפשר לנאשם לשכור את שירותיו של עו"ד אחר.

גם לישיבת יום 27/4/11, הופיע הנאשם. באותה ישיבה טען שאין הוא מסוגל לשכור את שירותיו של עו"ד אחר ולכן מונה לו סנגור ציבורי והתיק נדחה להמשך ליום 22/5/11.

בישיבת יום 22/5/11 הופיעו הנאשם וסנגורו הנוכחי, שמונה לייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית. באותה ישיבה נטען כי הנאשם עומד בכפירתו ולכן נקבע התיק להוכחות ליום 2/10/11.

שלא במפתיע, הנאשם לא הופיע לישיבת יום 2/10/11. שוב נטען כי הסיבה לאי הופעתו הינה רפואית. בלית ברירה שוב בוטלה ישיבת ההוכחות והתיק נקבע לתזכורת ליום 11/10/11.

שוב, לא במפתיע, מאחר והתיק היה קבוע לתזכורת ולא להוכחות, הופיע הנאשם לדיון ביום 11/10/11. באותה ישיבה נטען שהנאשם עומד בכפירתו ולכן שוב נקבע התיק להוכחות, הפעם ליום 25/12/11.

נקל לשער שגם לישיבת יום 25/12/11 לא הופיע הנאשם. שוב בטענה כי הוא חולה. הפעם לא נעתרתי לבקשת הדחייה של הסנגור והוריתי כי העדים שהגיעו באותו יום ישמעו, שלא בנוכחות הנאשם, זאת מהנימוקים שפורטו בהרחבה בהחלטתי מאותו יום. בעקבות החלטתי, שמעתי באותה ישיבה את עדי התביעה והתיק נקבע להמשך הוכחות, ליום 12/1/12, לצורך העדתו של הנאשם.

ברור שהנאשם לא התייצב לישיבת יום 12/1/12, שכן שוב חלה. בלית ברירה, נדחה התיק להיום, לצורך העדתו של הנאשם. ראוי לציין, שקבענו את הדיון להיום משום שלהיום היה קבוע לנאשם תיק אחר להוכחות, בפני כב' השופט מר וויליאם חאמד והצדדים, להבדיל ממני, סברנו שהנאשם יגיע לאותו תיק ולאחר שהסתיים הדיון באותו תיק, יוכל להעיד בפניי. כאשר קבעתי את התיק להיום, ציינתי ש"אני מרשה לעצמי לבקש שגם באותו יום הוא יהיה חולה".

ואכן הניחוש שלי התברר כנכון. למעשה, לאור התנהלותו של הנאשם בתיק זה, לא הייתה זו חוכמה גדולה לנחש נכון שהנאשם לא יגיע לדיון היום.

סבורני שלאור ההשתלשלות עד כה, ממנה עולה שהנאשם נהיה חולה כל פעם שהתיק נקבע להוכחות. לעומת זאת, כאשר התיק קבוע לתזכורת הוא בריא ומופיע, לא ניתן יהיה לסיים תיק זה אם הנאשם לא יובא לפה בעל כורחו.

בלית ברירה, אני קובע ישיבה להעדתו של הנאשם ליום 31/1/12, שעה 18.00 (קבעתי את התיק לשעה מאוחרת, שכן לסנגור קבועים תיק בבימ"ש אחר בשעות לפני הצהריים). באותה ישיבה, אם יקרה הנס ותסתיים העדתו של הנאשם, אשמע גם סיכומים בע"פ.

אני מורה להוציא צו הבאה נגד הנאשם ללא אפשרות שחרור.

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"ב, 18/01/2012 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הוקלד ע"י: ענת ויצמן-אמזלג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: