מדינת ישראל נ' סהר

החלטה

בפניי בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר הנאשם.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, עבירה שבוצעה במונית שמצויה בחזקת הנאשם.

הנאשם לא התייצב במועד אליו זומן ולכן נשפט בהעדרו ונגזר דינו לפסילה לחודשיים, תשלום קנס בגובה 1,000 ₪ ופסילה ל-4 חודשים על תנאי למשך 3 שנים.

זימון הדואר חזר "לא נדרש" ועל פי הדין, מדובר במסירה כדין, אלא אם יוכיח הנאשם כי אי קבלת הדואר לא היתה בנסיבות שתלויות בו וזאת כמובן לא עשה.

לגופה של העבירה, העבירה דווחה למשטרה על ידי מתנדב בשם מרטין פדר (עו"ד), אשר מפעיל מצלמה באופן קבוע במכוניתו ובעת שחוזה בעבירות, ממלא דו"ח תלונת אזרח ומגישו למשטרה, זו מזמנת את הנאשם אליה ומבררת התלונה. הנאשם לא הכחיש שזומן למשטרה ולא טען מילה וחצי מילה לענין אי ביצוע העבירה הנטענת, אלא לענין זיהויו של מבצע העבירה.

הנאשם טען כי לא יתכן שהוא זה שביצע העבירה, באשר מדובר ביום שבת והוא אדם דתי. לענין זה תשובתי מורכבת משתיים: האחת, תאריך העבירה הוא 5/10/12 שעה 17:03 לערך, סמוך לכניסת השבת.

שתיים, כל עוד הנאשם לא יודע לומר מי נהג במונית שלו ביום הנטען, הרי שהרשעתו בעבירה בדין היא מכוח חזקת הבעלות, המטילה אחריות על בעל הרכב, גם אם הוא לא ביצע העבירה אלא אחר שאינו יודע לנקוב בשמו, כאמור בסעיף 27 ב' לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

בנוסף יש לציין כי בקשתו של הנאשם אינה נתמכת בתצהיר כנדרש (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל). בהעדר חתימת עורך דין, אין המסמך מהווה תצהיר אלא חזרה נעדרת משמעות על האמור בפרטי הבקשה.

על מנת שנאשם יזכה להזדמנות נוספת עליו להוכיח אחת משתיים: האחת שנמנע מלקבל את הזימון בשל סיבה שאינה תלויה בו או שקיימת הגנה כה טובה לנאשם, עד שהותרת גזר הדין על כנו תהווה עיוות דין. (ראה תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד-1974 וסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב-1982).

הנאשם לא עמד באחד משני התנאים הנ"ל, בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי השארת גזר הדין על כנו אינה מהווה עיוות דין.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

לפנים משורת הדין, אם יצרף הנאשם תצהיר מאומת על ידי עו"ד של הנהג במונית שלו בתאריך הנטען וזה יודה בעבירה, אשקול בשנית הבקשה.

הנאשם מוזהר כי נהיגה בזמן פסילה, העונש הצפוי הוא מאסר בפועל.

על הנאשם להפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט, מאריכה המועד להפקדת הרישיון ולתשלום הקנס עד ליום 10/9/13. לא יפקיד, מחד גיסא יהיה פסול לנהיגה ומאידך גיסא תקופת הפסילה לא תחל להיחשב.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: