מדינת ישראל נ' סברה

הכרעת הדין

1.ביום 27.11.2011 הוגש כתב אישום בו הואשם הנאשם בביצוע העבירות הבאות: (1) פגיעה בשמורת טבע, על פי סעיפים 30(ד) ו-57(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 (להלן: חוק גנים לאומיים) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; (2) פגיעה בערך טבע מוגן, על פי סעיפים 33(ג) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים, ותקנה 2(א) לתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי לאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), התשמ"ג – 1983.

בפרק העובדות צויין כדלקמן: ביום 5.2.2011, בשעה 13:45 או בסמוך לה, בשמורת הטבע יער אודם (להלן: השמורה) עסק הנאשם בהכשרת קרקע ששטחה כשני דונם באמצעות טרקטור אליו חוברה מחרשה, ופגע באלון מצוי, רקפת יוונית ולקוקיה כרתית. במעשיו אלה פגע הנאשם בערכי טבע מוגנים ובשמורת טבע.

2.לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו על ידי הצדדים, החלטתי לזכות את הנאשם מכל העבירות בהן הואשם.

תיאור ההליכים

3.בדיון ביום 28.2.2012 בפני השופט נדל, בהשיבו לכתב האישום ציין הנאשם כי בעת שחרש את "האדמה שלנו" נפלה המחרשה, ולכן הוא ירד מהטרקטור על מנת לסדרה, ולאחר מכן ניסה אותה בשטח של כ-10 מטר, בו לא היה שילוט. התיק נקבע להוכחות, אולם לישיבת ההוכחות הראשונה, שהתקיימה ביום 19.3.2013 לא התייצב הנאשם, על אף שלדברי באת כוח המאשימה הוא זומן במסירה אישית באמצעות אחותו. ייאמר כבר עתה כי בישיבה נוספת, אליה התייצב הנאשם, הוא טען כי לאחותו לא היה ידוע מועד הדיון ביום 19.3.2013.

4.בישיבה ביום 19.3.2013, ביקשה באת כוח המאשימה להעיד את עדי התביעה שחלקם הגיעו ממרחקים. היא הסבירה כי הודיעה לנאשם טלפונית באותו יום כי תבקש העדת עדי התביעה אף בהעדרו, והוא הביע הסכמתו לכך. לאור זאת, החלטתי כי עדים אלה יישמעו באותו יום בהעדרו של הנאשם, וככל שהוא יבקש לחקרם בחקירה נגדית - אאפשר זאת בישיבה נוספת. בהתאם לכך נשמעו באותו יום עדויותיהם של שני פקחים ואקולוגית של רשות הטבע והגנים. בתום הישיבה קבעתי כי על הנאשם להודיע עד ליום 30.5.2013 האם ברצונו כי עדי התביעה יתייצבו פעם נוספת למתן עדויות ראשיות והאם ברצונו לחקרם בחקירה נגדית. הודעה בעניין זה לא הומצאה.

5.ישיבת הוכחות שניה התקיימה ביום 4.6.2013, ובה התייצב הנאשם. הוא הודיע כי ביחד עם הזימון לישיבה הומצא לידיו פרוטוקול ישיבת ההוכחות הראשונה, וכי אינו מבקש לחקור את עדי התביעה. הנאשם העיד ונחקר בחקירה נגדית. במהלך החקירה הנגדית ואף לאחר סיכומיה של באת כוח המאשימה הוא נשאל וחזר על עמדתו לפיה אינו מעוניין לחקור את עדי התביעה.

ראיות התביעה

הפקח איימן גוטאני

6. בעדותו של איימן גוטאני, פקח רשות הטבע והגנים בשמורה (להלן: איימן), הוא קשר בין שלוש התרחשויות שלדבריו אירעו בצהרי יום 5.2.2011. ההתרחשות הראשונה הייתה עת הוא הבחין בטרקטור עם מחרשה אשר יצא מיער אודם, ההתרחשות השניה הייתה כאשר עקב אחר הטרקטור וראה את הנאשם יורד ממנו בסמוך לביתו, וההתרחשות השלישית הייתה בשובו ליער, במרחק כ-300 מטרים מביתו של הנאשם, וצילום המחזה שנגלה לעיניו (תמונות ת/3(1) - ת/3(5)). כעבור יומיים שב למקום וצילם תמונות נוספות (ת/4(1) - ת/4(5)).

הפקח שרון לוי

7.הפקח שרון לוי (להלן: שרון) לא היה עד ראייה לאירוע עצמו אלא גבה מהנאשם את הודעתו (ת/6) בחלוף שלושה ימים ממועד האירוע, והעיד כי ראה את השטח החרוש בשמורה והעריכו כשטח של מעל דונם אחד.

האקולוגית חווה גולדשטיין

8.האקולוגית חווה גולדשטיין הגישה "חוות דעת מומחה בעניין הכשרת שטחים בשמורת יער אודם" (ת/1) מיום 27.7.2011, שכללה עדות ראייה שלה מסיור שערכה ביחד עם הפקח אביעד בלסקי (להלן: אביעד) ביום 15.2.2011 בשטח שהוכשר, לדברי בלסקי, על ידי הנאשם. בחוות הדעת צויין כי אביעד הצביע בפניה על החלקה שהוכשרה, וכי בה נמצאו שרידים של התחדשויות של אלון מצוי שנעקרו על ידי המחרשה, ובסמוך לחלקה נמצאו רקפת יוונית ולקוקיה כרתית, אשר "סביר להניח שמינים אלו היו בחלקה שהוכשרה".

גרסת הנאשם

9.הנאשם כפר בפגיעה בשמורה ובאלון מצוי, רקפת יוונית ולקוקיה כרתית. הוא העיד כי ביום האירוע הוא היה בדרכו לביצוע חריש באדמתו, כאשר כעבור כחצי קילומטר נפלה המחרשה מהטרקטור בו נהג. לאחר שחיבר את המחרשה, ביקש לוודא תקינותה וביצע חריש בשטח מצומצם של כ-10 מטרים רבועים. הוא טען כי השטח בו בוצע על ידו חריש הניסוי היה שטח חופשי, ללא שילוט בדבר שמורה. לטענתו, ערימות האדמה הנראות בצילומים ת/4 שצולמו כעבור יומיים לא נערמו על ידו, והן פרי עבודת מחפרון שלא היה ברשותו, ואף אינן נראות בצילומים ת/3 אשר צולמו ביום האירוע.

10.בהודעתו ביום 8.2.2011 בפני שרון (ת/6) סיפר הנאשם כי מטרת נסיעתו עם הטרקטור הייתה "להתאמן איך לחרוש בשביל לחרוש אצל האנשים". את פער הגרסאות באשר למטרת נסיעתו בטרקטור באותו יום הסביר: "שפת האם שלי זה ערבית ואין לתפוס אותי על מילה".

העבירות

11.סעיף 30(ד) לחוק גנים לאומיים קובע: