מדינת ישראל נ' סבירי

הכרעת דין

הנאשם למעשה הודה בפני בכל יסודות העבירה העובדתיים, דהיינו כי חנה את רכבו במקום בו החניה אסורה.

הנאשם לא כפר בקיומו של התמרור, אך טען, כי ביצע את העבירה בתום ל ב בשל העובדה שמדובר בתמרור חדש שהוצב זה מכבר ובשל שינויים תכופים בהסדרי התנועה באיזור.

העבירה היא עבירה של אחריות קפידה ועל כן, רכיב תום הלב רלבנטי לעונש, אך לא לעצם קביעת האשמה.

בנסיבות אלו, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

ניתנה והודעה היום ב' אב תשע"ג, 09/07/2013 במעמד הנוכחים.

יואב עטר, שופט

ב"כ המאשימה:

אבקש להטיל קנס הולם כיוון שמדובר במצב לפיו, היה בידי הנאשם להסדיר את חובו בתשלום הסכום המקורי, עוד טרם הדיון עצמו, כאשר ידע כי במקום קיים שילוט האוסר על חניית רכבו במקום.

הנאשם:

אני אזרח שאכפת לו מהעיר ומתקשר לעירייה בשל מפגעים שונים ומתריע על כל מיני דברים. ולא פעם תרמתי לציבור ולאוכלוסיה, וגם לעירייה. לאור כל הדברים האלה, אבקש לפנים משורת הדין ולהתחשב ולהקל בעונשי.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של חניה במקום בו החניה אסורה, לפי הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק העזר לבאר-שבע (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א – 1991.

העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה מסוג ברירת משפט, אשר לנאשם ניתנה האפשרות לשלם קנס בסך 250 ₪ או לבקש להישפט. משביקש הנאשם להישפט, הקנס המירבי הינו זה הקבוע בפקודת העיריות בסך 3,600 ₪.

ראוי לציין, כי נאשם אינו נענש בגין עצם העובדה שביקש להישפט ואולם, הקנס הקבוע בצד ברירת הקנס, מהווה הקלה מן העונש הראוי נוכח העובדה שמגלם הוא נטילת אחריות בעצם ההודאה, חסכון בזמן שיפוטי ואת ההקלה הניתנת למי שבוחר באפיק של מעין "הענשה עצמית".

לאחר ששקלתי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ואת העובדה שמדיניות הענישה הנוהגת הינה השתת קנסות בטווח שבין התחייבות לבין שילוש הקנס נשוא ברירת הקנס, מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 100 ₪ לבין 750 ₪.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כעולה מדברי הנאשם בפני, סבורני, כי יש מקום להקל עם הנאשם.

הנאשם ביקש להישפט שכן סבר כי ימצא אוזן קשבת בשל טענותיו ביחס לשינויים התכופים בהסדרי התנועה במקום.

ראוי לציין, כי משמדובר בתמרור גלול, על כל אזרח חלה החובה להסתכל על התמרורים לפני שהוא חונה את רכבו. קל וחומר משיודע הוא כי במקום קיימת חוסר יציבות מסוימת נוכח שינויים תכופים בהסדרי התנועה.

לפנים משורת הדין, סבורני, כי ניתן להסתפק בעניינו של הנאשם בקנס המקורי, ועל כן אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 250 ₪.

הקנס ישולם בתוך 60 ימים, בפיקוח העירוני בעיריית באר-שבע.