מדינת ישראל נ' סביר

הכרעת דין

הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות, לאחר שבדגימת אויר נשוף נמצא כי בגופו ריכוז אלכוהול של 520 מיקרוגרם בליטר אויר, עבירה על סעיפים: 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 וכן תקנה 169א' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

לפי גרסת התביעה, ביום 28.5.10, שעה 03:10, בעת עמידה במחסום בצומת הרחובות מנחם בגין- העצמאות, ביהוד, הבחינה השוטרת רס"מ ויקי בן יצחק (להלן-השוטרת), בנאשם שנהג ברכב מ.ר. 3300063, והתקדם לעברה. השוטרת סימנה לנאשם לעצור לביקורת שגרתית. מפיו של הנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול, וכשנשאל על ידי השוטרת אם יהיה מוכן לבצע בדיקת נשיפון, השיב בחיוב. בבדיקה התקבלה אינדיקציה לשימוש באלכוהול. בשעה 03:20 ביצעה השוטרת בדיקת מאפיינים, אשר הייתה תקינה. הנאשם נתן את הסכמתו לביצוע בדיקה במכשיר הינשוף, ונלקח לעמדת הינשוף שהוצבה בצומת הרחובות מנחם בגין-החורש, ביהוד. בשעה 03:29 התחילה בדיקת הנשיפה. הנאשם נשף שתי נשיפות תקינות ורציפות, כשפער זניח ביניהן. ריכוז אלכוהול שנמדד בגופו היה 520 מיקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף.

לפני האכיפה, ביצעה מפעילת הינשוף, השוטרת איילת פיינברג, (להלן-מפעילת הינשוף) בדיקת כיול יומית, והפער בין שתי התוצאות שהתקבלו היה זניח.

תגובת הנאשם בעת שיוחסה לו העבירה הייתה: "שתיתי 2 כוסות 160 מיליגרם".

בעת עצירתו טען הנאשם כי נסע מדרך השלום בתל אביב, לאחר שבילה בפאב בבעלות אחיו, שם שתה שתי כוסות וודקה, בשעה 02:00 בלילה.

בתחקורו כחשוד עם תום הליך האכיפה, חזר הנאשם וטען כי החל את נסיעתו בדרך השלום בתל אביב, כאשר יעד נסיעתו היה רחוב משה דיין ביהוד.

הנאשם חזר וטען כי שתה בבר שתי כוסות וודקה, סמוך לשעה 02:00 בלילה, בנוכחות אחיו.

כשנשאל מדוע לדעתו נמצא שיכור, השיב כי אינו יודע, אך נראה שהדבר נובע מכך שלא אכל.

זאת יש לשים לב, תחקורו של הנאשם בתחילת האירוע בוצע על ידי השוטרת, ואילו בסיומו נחקר על ידי מפעילת הינשוף. בשני המקרים, הייתה לנאשם גרסא דומה.

בעדותו הייתה לנאשם גרסא אחרת. לטענתו, ביום האירוע בילה בבר השייך לחבר הקרוב אליו כאח, אך בשעה 02:00 יצא מהבר, ונסע לביתו של חברו על מנת לאכול ולנוח. בשעה 03:05 עד 03:10 יצא מביתו של החבר ונסע לכיוון ביתו, ובהיותו בכניסה ליהוד בשעה 03:15, נעצר על ידי השוטרת, בגין נורה שרופה ברכב. השוטר שהיה בלווית השוטרת, הסיע אותו בניידת לעמדת הינשוף שהייתה במרחק של 100 מטר לערך ממיקום עצירת הרכב, ואילו השוטרת נהגה ברכבו. משחלפו מספר דקות בוצעה לו בדיקה במכשיר הינשוף, ואין הוא יכול להסביר את תוצאתה היות ושתה אך שתי כוסות וודקה עם רד בול, ולאחר מכן נח ואכל.

מטעם התביעה העידו בפניי העדים הבאים: השוטרת אשר עצרה את הרכב וטיפלה באירוע ובמסגרת עדותה הוגשו דו"ח הזמנה (ת/1), דו"ח עיכוב (ת/2) ודו"ח פעולה (ת/3); מפעילת הינשוף, אשר במסגרת עדותה הוגשו דו"ח על בדיקת "ינשוף" (ת/4), פלט כיול (ת/5), פלטי "ינשוף" (ת/6); רס"מ ערן דקל טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה (להלן – טכנאי המעבדה). במסגרת עדותו הוגשו תע"צ (ת/7), כרטיס מכשיר (ת/8), טופס ביקורת תקופתית (ת/9), העתק תעודת בלון מעבדה (ת/10), תעודת בלון יחידה בזמן ביצוע ביקורת שיגרה (ת/11) ותעודת בלון יחידה בזמן האכיפה (ת/12). כמו כן, הוגשו תעודת ההסמכה של מפעילת הינשוף (ת/13) ואישור מכון התקנים (ת/14).

מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו.

ההגנה העלתה שלוש טענות עיקריות:

האחת, כשלים באשר לרישום הזמנים. לטענת ההגנה לאור עדותה של השוטרת כי המסמכים נרשמו בדיעבד בין השעות 03:30 ל-04:15, אין ראיה חד משמעית כי רכבו של הנאשם נעצר בשעה 03:10, כפי שנרשם במסמכים, אלא השוטרת הסתמכה אך על זיכרונה, ולא דייקה במועדים.

השנייה, כפירה בתקינות מכשיר ה"ינשוף". טכנאי המעבדה ביצע ביום 3.12.09, ביקורת שגרה למכשיר הינשוף בו בוצעה האכיפה. ביום 11.3.10 בוצעה למכשיר בדיקה כללית על ידי הטכנאי, אך לא חלפו אלא שלושה ימים, וביום 14.3.10 נתגלתה תקלה במכשיר, אשר טופלה על ידי טכנאי אחר. נטען כי אירועים אלו מעלים חשד סביר כי המכשיר לא היה תקין.

השלישית, השוטר שעבד עם השוטרת אותו יום, אשר שמו נזכר בדוח העיכוב, לא ערך מזכר מטעמו.

דיון והכרעה:

המכשיר מדד כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנאשם הינו 520 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, על כך אין חולק. יובהר כי שתי הנשיפות בוצעו בפער זמנים של שתי דקות זו מזו, וריכוז האלכוהול שנמדד בשתי הנשיפות, היה כמעט זהה. במקרים אחר, טען ב"כ הנאשם, כי נדרש פער של שתי דקות בין נשיפה לנשיפה, ומכאן שהמדידה דנן עמדה גם בדרישה מחמירה זו.