מדינת ישראל נ' סבין(עציר) ואח'

גזר דין (נאשם 2)

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של ניסיון לשימוש ברכב ללא רשות, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

כמפורט בהכרעת הדין, נטל הנאשם קטנוע השייך לאחיו ונסע עמו מנהריה עד קרית ביאליק.

נאשם 1 ישב מאחוריו, ירד מהקטנוע, ניגש למתלוננת וגנב את תיקה.

נאשם 1 שב לקטנוע כשהוא מחזיק בתיקה של המתלוננת והשניים נסעו מהמקום, כאשר הנאשם נוהג בקטנוע בדרך נמהרת ורשלנית, שיש בה לסכן חיי אדם.

במהלך נסיעתו פגע הקטנוע בניידת משטרה שהגיעה למקום, אך הנאשם הוסיף וניסה להימלט, עקף בפראות כלי רכב עד שאיבד שליטה והתהפך עם הקטנוע.

הנאשם נהג בקטנוע ללא רישיון וללא תעודת ביטוח המכסה את נהיגתו.

בכתב האישום, הואשם הנאשם בגין עבירה של שימוש ברכב ללא רשות, בנסיבותיה המחמירות. לאור התשתית הראייתית שנפרשה בפני ביהמ"ש, ולאחר שמיעת העדים וקבלת הראיות, הורשע הנאשם בעבירת ניסיון לשימוש ברכב ללא רשות בנסיבותיה המקלות יותר של העבירה, דהיינו בכוונה להשיב את הקטנוע למקום ממנו נלקח ולנטוש אותו באותו מקום.

בטיעוניה לעונש הגישה המאשימה את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם והפנתה אל נסיבותיו החמורות של האירוע.

המאשימה סבורה כי הנסיבות בהן עסקינן טומנות בחובן סכנה לשימוש המשתמשים בדרך ויש להחמיר בגינן.

המאשימה הפנתה אל עברו הפלילי המכביד של הנאשם, לרבות לעובדה ששוחרר מריצוי עונש מאסר בפועל ולא עברו שנתיים בטרם ביצע את מעשיו הנוכחיים.

כפועל יוצא, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר על תנאי ופסילה מקבל או החזיק רישיון נהיגה.

מנגד, הפנה ב"כ הנאשם אל גרסת הנאשם בחקירתו אשר היתה בה הודאה בחלק בלתי מבוטל מן העבירות שיוחסו לו. הנאשם הודה בחקירתו שנטל את הקטנוע השייך לאחיו ללא רשות, הודה כי נהג בו ללא רישיון וללא ביטוח. כפירתו של הנאשם בנהיגה הרשלנית שיוחסה לו, ניתנה אגב שיקולים משפטיים, לרבות תוך התייחסות לעבירת השימוש ברכב ללא רשות בנסיבותיה המחמירות.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם עצור עד תום ההליכים מזה חודשים רבים ובעקבות האירוע נפצע ונחבל, כך שחלק בלתי מבוטל מתקופת המעצר, עבר עליו בהיותו חבול.

סבור ב"כ הנאשם כי התקופה בה שוהה הנאשם במעצר בתנאים קשים, מהווה עונש מידתי והולם לאירוע בו עסקינן. כן טען ב"כ הנאשם, כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות תעבורה במהותן, לפיכך אין רלוונטיות של ממש לעברו הפלילי.

עוד הודגש, כי בעבר היה הנאשם בעל רישיון נהיגה והכיר את דיני התעבורה, כך שנהיגתו לא סיכנה באופן ממשי את המשתמשים הנוספים בדרך.

כפועל יוצא ביקש ב"כ הנאשם להסתפק לעניין המאסר בתקופה בה שהה הנאשם במעצר ולהטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד.

הנאשם בדבריו האחרונים הביע צער על מעשיו וביקש ליתן לו הזדמנות נוספת.

הנאשם הסביר כי ביקש לנסוע קמעה ולא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש רכב.

הנאשם טען כי יש לו משפחה תומכת, בה יוכל להיעזר לאחר שחרורו, הוא בעל מקצוע וכיום נקי מסמים. לדבריו, אף אינו נוטל תחליפי סם או תרופות אחרות.