מדינת ישראל נ' סבין(עציר) ואח'

הכרעת דין (נאשם 2)

המאשימה מייחסת לנאשם ביצוע עבירות של שימוש ברכב ללא רשות ונטישתו במקום אחר (להלן: "שבל"ר") ונהיגה פוחזת של רכב בניגוד לסעיף 338(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

כן מיוחסות לנאשם עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון ובהעדר פוליסת ביטוח,

בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה וסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

האישום –

על פי כתב האישום, בתאריך 12.5.09 סמוך לשעה 16:00 נהג הנאשם בקטנוע השייך לאחיו מקסים אולנוב, (להלן: "האח") מנהריה לצומת העשור בקרית ביאליק, זאת ללא רשותו של האח.

נאשם 1 ישב מאחוריו. נאשם 1 ירד מהקטנוע ניגש לעבר נלי שמחייב (להלן: "המתלוננת") נטל את תיקה בכוונה לשלול אותו שלילת קבע, ושב לקטנוע.

בהמשך לנסיבות אלה, נהג הנאשם את הקטנוע מן המקום, כאשר נאשם 1 יושב מאחוריו ומחזיק בתיקה של המתלוננת.

משהבחין הנאשם בניידת משטרה הקרבה אליו החל להימלט על הקטנוע בנהיגה רשלנית ונמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם. במהלך נסיעתו פגע הקטנוע בניידת.

הנאשם הוסיף ונהג בקטנוע בדרך נמהרת ורשלנית, באופן שעקף בפראות כלי רכב שנסעו בדרך במטרה להימלט מהשוטרים, עד שאיבד את השליטה והתהפך עם הקטנוע.

הנאשם נהג בקטנוע כשאין בידו רישיון נהיגה מתאים וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

לנאשם 1 יוחסה עבירת גניבה.

נאשם 1 הודה במיוחס לו הורשע ונגזר דינו.

תגובת הנאשם –

בניגוד לנאשם 1 כפר הנאשם בחלק מן העובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

הנאשם כפר בעובדות 4 ו – 5 לכתב האישום שעניינן נהיגה רשלנית ברכב.

כן טען בא כוחו כי הנאשם לא נטש את הקטנוע במקום אחר מזה שממנו נלקח, כך שהעבירה הנכונה שצריכה להיות מיוחסת לו היא עבירה של שימוש ברכב ללא רשות ונטישתו במקום ממנו נלקח בניגוד לסעיף 413 ג' רישא לחוק העונשין, תחת עבירה בניגוד לסעיף 413 ג' סיפא שיוחסה לו בכתב האישום.

כיון שכך, נקבע התיק לשמיעת ראיות לעניין השאלות השנויות במחלוקת בלבד.

כאן המקום לציין כי בעובדות כתב האישום לא פרטה המאשימה אלו עובדות מבססות לגישתה את עבירת השבל"ר.

המאשימה לא ציינה כלל בפרק העובדות כי הנאשם נטש את האופנוע.