מדינת ישראל נ' סבג

החלטה

החשוד נעצר ביום 21/12/10 שעה 19.10 בחשד כי איים על אשתו בשעה 19.00 של אותו יום.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, שוכנעתי כי קיים חשד סביר לכך כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו.

החשוד נעצר זמן קצר ביותר, לפי בקשת המעצר, לאחר כ- 10 דקות, מקריאת האישה למשטרה. טוענת המתלוננת כי החשוד איים עליה והחל צועק דרך החלון לעבר שכנים, בהיותו תחת השפעת אלכוהול וריח חזק של אלכוהול נודף מפיו. עיינתי בדו"ח הפעולה באשר לנסיבות מעצרו של החשוד, וכן בחקירת החשוד במשטרה כשעה וחצי לאחר האירוע, ולא מצאתי כל זכר לכך שהשוטרים, הן במעמד המעצר והן במעמד החקירה, התרשמו כי החשוד היה תחת השפעת אלכוהול ושריח של אלכוהול נדף מפיו. בשלב זה מציג לי נציג המשטרה מזכר לפיו החוקר שגבה את הודעת החשוד במשטרה מציין כי ריח חזק של אלכוהול נדף מפיו של החשוד. לא מצאתי לייחס למסמך זה משקל לצורך החלטה כאן, משני טעמים, האחד, טענה זאת של היותו של החשוד תחת השפעת אלכוהול לא צויינה בדו"ח הפעולה ע"י השוטרים בעת מעצרו משם עולה הרושם כי החשוד ציית לשוטרים ולא נהג כמי שהיה תחת השפעת אלכוהול וטענה זו לא צויינה במהלך חקירת החשוד שמסר גרסה מפורטת ביותר ללא כל רמז ולו בעקיפין כי היה שיכור.

תמיכה במסקנה הנ"ל מצאתי בטענת המתלוננת עצמה, לפיה לאחר שהחשוד איים וצעק כדבריה, הוציאה אותו מהדירה מבלי שתפרט כי החשוד התנגד לכך, והוצאתו של החשוד על ידה מהדירה, בהסכמה ואף ללא ויכוח, לא עולה בקנה אחד עם התנהגותו הפרועה כפי שטענה תחילה. העובדה כי השוטרים מצאו את החשוד מחוץ לדירה, במקלט בגינה, תומכת בגרסת החשוד עצמו.

על כן, אני מורה לשחרר את החשוד ממעצרו בתנאים הבאים:

1.נאסר על החשוד להיכנס למעלות עד ליום 30.12.10 שעה 16.00.

2. נאסר על החשוד ליצור קשר עם המתלוננת למשך 30 ימים מהיום.

3. החשוד יחתום על ערבות עצמית ע"ס 20,000 ש"ח.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"א, 22/12/2010 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט

החלטה

אני מעכב את ביצוע ההחלטה עד יום 23.12.10 שעה 16.00.

בהעדר החלטה אחרת, ישוחרר החשוד במועד הנ"ל בתנאים שקבעתי.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"א, 22/12/2010 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: